תנועתו של המרכיב האינפורמטיבי על ציר הזמן

 

האודיסיאה האפיסטמולוגית של הגזע האנושי קיימת מאז ימי פסיעותיו הראשונות של האדם על פני כדור הארץ. לפני אלפי שנים, היה זה ההומו ארקטוס אשר חיפש את דרכו באפילה הפלנטרית. ההומו ארקטוס התאפיין בהליכה זקופה ובנה כלים שונים אשר שימשו אותו לצרכי הישרדות מגוונים. אולם, הוא לא היווה את תחילת תהליך התגלמותה של הסקרנות הפנימית. השרשרת האבולוציונית אשר קדמה להומו ארקטוס אף היא ניסתה להבין את פשר הקיום, חקרה, למדה ובנתה מנגנוני מחיה ייחודים במטרה לשפר את תוחלת ואיכות החיים.

יתר על כן, האדם תמיד היה חייב להתמודד עם איתני הטבע ובעבר הרחוק, האקלים ומזג האוויר היוו מכשול משמעותי בדרך להמשך קיומו של התא המשפחתי הקדמוני. חיות הפרא, תקופות הבצורת וגאותם של אוקיינוסים ונהרות היו אף הם גורם קרדינלי בהפסקתה הזמנית של מסגרת ההישרדות.

בקונטקסט לקסיקלי זה, תנועה היסטוריוגרפית על ציר הזמן תוביל באופן מתודולוגי אל תרבות מצריים העתיקה וקבוצת המלומדים ביוון. נציגיהן של תרבויות עתיקות אלה נטעו באדמה את זרעי המתמטיקה, הפילוסופיה והאסטרונומיה המודרנית.

לימודים

לימודים

לימודים

אוקלידס הפליג בדמיונו אל מחוזות הגיאומטריה התלת ממדית, תאלס צלל אל נבכיו הנפתלים של עולם הפרופורציה והדמיון, פיתגורס חקר צורות משולשים ואילו סוקראטס, אפלטון ואריסטו חיפשו את הסמנטיקה הפילוסופית החבויה בשדות המטאפיזיקה האינסופיים. במקביל אליהם חכמי מצריים הקדומה הגיעו לערך מדויק של פאי, הרכיבו יחידות מספריות, חישבו שטחים ונפחים של פירמידות וכן הביטו בפליאה אל כוכבי השמיים, כינו אותם בשמות והחלו בחישובים ראשוניים של מרחקים.

דילוג רנדומלי נוסף על הקו הלינארי שמייצג את היסטוריית רכישת הידע האנושי יפגוש את המהפכה הקופרניקאית, הרישומים של ליאונרדו דה וינצ’י, הניסויים של גלילאו, התפוח של אייזיק ניוטון, שלושת חוקי התנועה של קפלר, האפונה של הנזיר הצ’כי גרגור יוהאן מנדל, היכולת הטלגרפית של סמואל מורס, אוניית הביגל של צ’ארלס דארווין, התקשורת הטלפונית של אלכסנדר גרהאם בל, מישור המספרים המרוכבים של קרל פרידריך גאוס, החיידקים המוחלשים של לואי פסטר, הפניצילין האנטי בקטריאלי של פלמינג, סגולות הקרינה של וילהלם רנטגן, נורת הלהט של תומס אלווה אדיסון, משוואות היחסות של איינשטיין, הגלקסיות של האבל, עיקרון אי הוודאות של הפיזיקאי ורנר הייזנברג, החתול בתיבה של ארווין שרדינגר, האלקטרודינמיקה הקוונטית של ריצ’ארד פיינמן ותיאוריית העל מיתרים.

למעשה, האותיות השחורות, המילים והמשפטים מבטאים מכנה משותף אחיד והוא הרעיון של תנועת המרכיב האינפורמטיבי על ציר הזמן המתגלם לאורך כל ההיסטוריה האנושית בכך שהאדם רוכש ידע ומשתמש בו על מנת ליצור קידמה רב היבטית. לפיכך, ישנה חשיבות אקזיסטנציאליסטית לתהליך הלמידה של בני האדם, בין אם הוא מתרחש בין כותלי בית הספר ובין אם הוא מתקיים במסגרת ההוראה הפרטית.