הילד מתקשה להתרכז, המורה מעירה, ומישהו כבר הזכיר את המילה ריטלין. לפני שמחליטים, כדאי להבין מה התרופה עושה, מה היא לא עושה, ואילו דרכים טבעיות מחזקות את הריכוז לאורך זמן. אספנו כאן את התמונה המלאה ו-4 כלים פשוטים שאפשר להתחיל ליישם בבית כבר היום.

המאמר נועד להרחבת הידע ואינו ייעוץ רפואי. כל החלטה על התחלה, שינוי או הפסקה של טיפול תרופתי מתקבלת רק יחד עם רופא מומחה.

מהו ריטלין ואיך הוא פועל?

ריטלין הוא חומר פסיכואקטיבי שמשפיע על מערכת העצבים המרכזית, ומשמש כטיפול מרכזי בהפרעות קשב, ריכוז והיפראקטיביות. תלמיד שמוסח בקלות מקבל בעזרתו ערנות ממושכת בנושא אחד, ותלמיד נמרץ ואימפולסיבי מקבל את היכולת לשבת רגוע ומרוכז.

בישראל הריטלין נכלל בפקודת הסמים המסוכנים. חשוב לדעת: הטיפול הוא בתסמינים של ההפרעה, לא בשורש שלה. הוא מקל על לימודים, עבודה ופעילויות שדורשות ריכוז, בזמן שהוא פועל.

כדורי ריטלין - טיפול תרופתי בהפרעות קשב וריכוז

לריטלין יש גם צדדים חיוביים: הוא עוזר בפעילות הקוגניטיבית של מי שבאמת צריך אותו וקיבל אותו בהמלצת רופא מומחה. לצד זה, לעיתים הוא ניתן ביד קלה מדי, כדי לזרז את "הריכוז האולטימטיבי" של התלמיד. ההתייחסות אליו כאל תרופת קסם מפספסת חלק גדול מהתמונה, ובהמשך נסביר מדוע.

מה היתרונות והחסרונות של ריטלין?

יתרונות חסרונות
מרגיע במצב של היפראקטיביות. תופעות לוואי – תיאבון מופחת, נדודי שינה, כאב ראש, סחרחורות, דיכוי מצבי רוח והפחתת מוטיבציה לאינטראקציות חברתיות.
עוזר להתרכז בכיתה, בשיעור, בהרצאות ובלמידה באופן כללי. אצל משתמשים שיש להם מספיק דופמין בסינפסות עלול להתפתח דיכאון בעתיד.
אין בו תחושת אופוריה כמו בסמים פסיכואקטיביים, ולכן רק כמות קטנה של משתמשים מתמכרת. המשתמש עלול לפתח תלות בריטלין.
פתרון מהיר. מרגיע את הסימפטום ואינו מטפל בשורש הבעיה – אחרי מספר שעות המצב חוזר לקדמותו.
  אין לערבב ריטלין ואלכוהול – השילוב יוצר צורך במינון גדול יותר ומחריף את תופעות הלוואי.

לרשימה המלאה של תופעות הלוואי כדאי לעיין בלשונית האזהרות של ריטלין באתר כללית.

למה כל כך הרבה ילדים מתקשים להתרכז היום?

הטכנולוגיה נתנה לנו מענה מיידי בלחיצת כפתור. מסכים צבעוניים בכל פינה, סרטים עם שוטים קצרים יותר ויותר, לייקים, תגובות ומשחקים – כל גירוי כזה מספק למוח מנה קטנה של דופמין, הנוירוטרנסמיטר שגורם לנו להרגיש טוב (כמו אחרי קינוח, אימון, חיבוק או צחוק).

ילדה מרוכזת בטלפון הנייד - מסכים וגירויים מיידיים

ככל שנחשפים יותר לגירויים הקטנים האלה, המוח מתרגל לקבל דופמין באופן מיידי ותמידי, ורוצה עוד. הסבלנות מתקצרת. תלמיד שיושב 45 דקות מול הסבר על גזרה בלשון יודע שאותו חומר מחכה לו ביוטיוב ב-15 דקות, עם המחשות והדגמות. ובכיתה של 35 תלמידים יש מספיק מסיחי דעת לכל השיעור.

מכאן נובעת נקודת מבט חשובה: ברוב המקרים (מלבד המקרים הקיצוניים), קושי בקשב וריכוז הוא תסמין של מוח שמחפש גירוי מעניין יותר. כשנכנס לכיתה מורה נלהב, שיודע לסחוף את התלמידים ולשתף אותם, אותו שיעור בדיוק עובר אחרת לגמרי. הסביבה והיחס משנים את התמונה.

האם הילד שלכם באמת צריך ריטלין?

לא בהכרח. על פי המאמר של יעקב אופיר (קישור במקורות), פסיכיאטרים בוחנים אם תופעה היא הפרעה נפשית באמצעות 4 שאלות מאבחנות:

  • האם ההתנהגות חריגה ושונה מהנורמה?
  • האם היא פוגעת באופן משמעותי בתפקוד ובביצוע פעולות פשוטות ביום יום?
  • האם היא מסוכנת לאדם עצמו או לסובבים אותו?
  • האם היא גורמת למצוקה ולסבל?

כשבוחנים את השאלות לעומק מול הפרעת קשב וריכוז, מתקבלות תשובות מעניינות:

חריגות? לפי המאמר, 1 מתוך כל 7 ילדים מוגדר כבעל הפרעת קשב וריכוז, עם עלייה של 40% ב-10 השנים האחרונות. תופעה כל כך שכיחה מתקשה להיחשב חריגה מהנורמה.

פגיעה בתפקוד היום יומי? ההגדרה מתייחסת לפעולות בסיסיות כמו להתלבש, להתקלח ולהתפנות, והפרעת קשב אינה פוגעת בהן. לכן נוספה הגדרה רכה יותר, "הפחתה בתפקוד" – וכמעט כל תכונה אנושית יכולה להפחית תפקוד בפעולה כלשהי בלי להיחשב אבחנה פסיכיאטרית.

סכנה? מדובר על סכנת חיים. ברוב המוחלט של המקרים, תלמיד שמתקשה להתרכז אינו נמצא בסכנה ואינו מסכן את סביבתו.

מצוקה? כאן כדאי לשאול מה מקור המצוקה. לעיתים קרובות הוא נמצא בצורך החברתי של התלמיד להיות שווה לשאר הכיתה, יותר מאשר ביכולת הקליטה שלו. המצוקה נוצרת בתוך המערכת הלימודית הקונבנציונלית, ומענה נכון לתלמיד שקשה לו לשבת בלי לזוז הוא המפתח.

כלל הזהב: ריטלין מרגיע את התסמין לכמה שעות. הרגלים טובים, סביבה מותאמת ויחס אישי בונים את הריכוז עצמו – וההחלטה על טיפול תרופתי תמיד נשארת אצל רופא מומחה.

איך משפרים ריכוז בלי ריטלין? 4 דרכים טבעיות

1. גלי אלפא (Alpha waves) – רמת קושי: קל מאוד

גלי אלפא הם גלי הפעילות החשמלית של המוח בשעת רגיעה. הם מופעלים בעיקר בתלמוס, שקולט את המידע מהחושים ומבצע את העיבוד הראשוני שלו.

הפתרון: להקשיב למוזיקה שמכילה תדרים של גלי אלפא. היא מעודדת, בצורה לא פולשנית, את הפעילות המוחית שאחראית על רגיעה וריכוז.

התרגול: בזמן שיעורי בית, למידה למבחן ואפילו למידה בקבוצה – מפעילים את הסרטון באוזניות או ברמקולים. אם המוזיקה מעט מפריעה בהתחלה, נותנים לה כמה דקות של סבלנות. אחר כך כמעט לא שמים לב אליה, והמוח מתביית על הלמידה. הסט המועדף עלינו:

2. מדיטציה – רמת קושי: בינוני

מדיטציה היא תרגול מנטלי שמביא את התודעה למצב שליו, צלול ומאוזן. מי שמתרגל מרוויח פחות לחצים ומתחים, ויכולת להיות מרוכז במלואו בכל פעולה.

הפתרון: 10 דקות ביום מספיקות. בבוקר לפני תחילת היום, או לפני השינה אם הבוקר עמוס. הרגל קטן שמצטבר לשינוי גדול לאורך זמן.

התרגול – שלוש שיטות לבחירה:

מדיטציה מודרכת: מאזינים להדרכה שמובילה אתכם לאורך עשר הדקות. המדיטציה המומלצת עלינו (באנגלית):

למדיטציות מודרכות בעברית, מחפשים בגוגל "מדיטציה מודרכת" ובוחרים את הקול שהכי נעים לכם. הנה קישור ישיר לסרטון.

מדיטציה אקטיבית: כל פעילות גופנית שבה כל המודעות והריכוז עוברים לגוף, כמו אימון או ריקוד. מפסיקים לחשוב, מתרכזים בתנועה, ובכך מאמנים את המוח לשמור על ריכוז. 10 דקות בכל בוקר מספיקות להתחלה. ההמלצה שלנו: לרקוד ל-2-3 שירים בכל בוקר (בחדר לבד, אם זה מרגיש נוח יותר) – כך מעירים את הגוף ומזינים את המוח בדופמין.

מדיטציית ויפאסנה: המדיטציה הקלאסית. יושבים בתנוחה נוחה (אפשר גם על כיסא) ומעבירים את המודעות אל הגוף ואל הנשימה. אין יעד שצריך להגיע אליו. אם צצות מחשבות – זה בסדר: מבחינים בהן, נושמים עמוק וממשיכים. ההמלצה שלנו: לכוון שעון ל-10 דקות כדי להיות רגועים לגבי הזמן, ולנשום בקצב קבוע, לאט, נשימות עמוקות יותר ויותר, עם תשומת לב לנשימה עצמה.

3. הנאות והפסקות – רמת קושי: בינוני

כדי לשמור על עניין בלימודים צריך גם להזין את הצרכים הרגשיים והחווייתיים. מתח מצטבר כשמציבים יעד בראש סדר העדיפויות – הגוף מתרגם אותו כעניין של חיים ומוות, ומכאן הלחץ.

תלמידים משוחחים בהפסקה - מנוחה שמחזירה את הריכוז ללימודים

הפתרון: לתת לעצמנו הפסקות אמיתיות. שעה של רגיעה במהלך היום עם משחק, שיחה או סרט, או יציאה לרענון אחרי יום לימודים ארוך.

איפה האתגר? לשמור שההפסקה תישאר הפסקה מזינה עם התחלה וסוף, ושחוזרים ממנה ללמידה. כשמתגמלים את עצמנו על הלימודים, המוח מזהה את ההפסקה כמתנה – וכך גדלה הכמות ומשתפרת האיכות של הדופמין.

4. תמרים – רמת קושי: קל

הפרי הקטן הזה הוא תחליף בריא למתוקים ומקור אנרגיה טבעי, עם שלל סגולות – ממערכת העיכול ועד מערכת החיסון. בניגוד לשוקולד, התמר עוזר לשמור על רמת ריכוז יציבה לאורך זמן.

ההמלצה שלנו: 2 תמרים במהלך היום, במיוחד ביום של מבחן.

ומה עוד עוזר לילד להתרכז וללמוד?

ראינו שמורה שיודע לסחוף ולשתף משנה את כל חוויית הלמידה. בשיעור של אחד על אחד זה בולט עוד יותר: אין 35 מסיחי דעת, הקצב מותאם לילד, והמורה רואה מתי הריכוז יורד ומחליף גישה.

בלייטנר – האקדמיה להצלחה לימודית – אנחנו מלווים תלמידים מאז 2007. כל מורה עובר ראיון אישי וסינון, וההתאמה נעשית לפי מקצוע, עיר, אופי וצרכים. מורה שאינו מתאים – מחליפים. הדירוג שלנו בגוגל, 4.9 מתוך 5, מהגבוהים בתחום.

ביקורת גוגל של קרן מילוא על לייטנר - 5 כוכבים

"ממליצה מאוד. הגיע מורה מקסים ומקצועי, אינטיליגנטי וקשוב לצרכים שיצר חיבור נפלא עם הילדים והתוצאות מדברות בעד עצמן" – קרן מילוא ★★★★★

רוצים להעמיק? כדאי לקרוא גם על הוראה מתקנת, על אסטרטגיות למידה, ואת המדריך המלא לשיעורים פרטיים.

שאלות נפוצות

האם ריטלין מטפל בהפרעת הקשב עצמה?

ריטלין מטפל בתסמינים של ההפרעה ולא בשורש שלה. הוא מקל על הריכוז בזמן שהוא פועל, ואחרי מספר שעות המצב חוזר לקדמותו.

האם אפשר לשפר ריכוז בלימודים בדרכים טבעיות?

כן. ארבע דרכים פשוטות שאפשר ליישם בבית: מוזיקה עם גלי אלפא בזמן למידה, 10 דקות מדיטציה ביום, הפסקות מתוכננות שמתגמלות על הלמידה, ו-2 תמרים ביום במקום ממתקים.

האם כדאי להפסיק ריטלין לבד?

לא. כל החלטה על התחלה, שינוי או הפסקה של טיפול תרופתי מתקבלת רק יחד עם רופא מומחה. הכלים שבמאמר יכולים להשתלב לצד כל החלטה כזו.

איך מורה פרטי עוזר לילד שמתקשה להתרכז?

בשיעור של אחד על אחד אין מסיחי דעת של כיתה מלאה, הקצב מותאם לילד, והמורה מזהה מתי הריכוז יורד ומשנה גישה. בלייטנר ההתאמה נעשית לפי מקצוע, עיר, אופי וצרכים, ואם המורה אינו מתאים – מחליפים.

רוצים מורה שיודע להחזיק את הריכוז של הילד?

נשמח להכיר, להבין מה הילד צריך ולהתאים לו מורה אישית. שקיפות מלאה בשיחה הראשונה.

שלחו לנו וואטסאפ
חייגו: 03-6701744

מקורות:

על הריטלין – מתוך ויקיפדיה.

4 האבחנות – על פי המאמר של יעקב אופיר.