אבולוציה גיאומטרית לפי פיאז’ה

 

ז’אן פיאז’ה ( 1896 –  1980 ) היה פסיכולוג שווייצרי, שעסק בהתפתחות הקוגניטיבית של הילד. כבר בראשית דרכו החל ז’אן להראות ניצוצות של עילוי כאשר בגיל 10 כתב את מאמרו המדעי הראשון. בגיל 22 קיבל תואר “דוקטור” מאוניברסיטת נוישטל בעקבות עבודתו הביולוגית. אט אט החל פיאז’ה הצעיר להתעניין בצד הפילוסופי של החיים וראה את עצמו כאפיסטמולוג, פילוסוף של התודעה. לאחר נישואיו והולדת ילדיו ריתקה אותו פעילות המחשבה של ילדים והוא החל את דרכו בחקירת קוגניציה של ילדים. פיאז’ה עבד בשיטה של תצפיות ושאילת שאלות, מעין חידות, את הילדים שחקר. חשוב לציין, שבתחילת דרכו, וגם לאורכה, הוא חקר את ילדיו שלו. פיאז’ה התעניין בעיקר בתשובות שגויות של הילדים וראה כי מבנה הטעויות בתשובותיהם של ילדים חוזר על עצמו. הוא הסיק כי ילדים בגילאים דומים עוברים אותם השלבים ההתפתחותיים ולכן, בבסיסה, התיאוריה שלו איכותית, כלומר ישנם שלבים קבועים שקוגניציה של ילדים חייבת לעבור, והפרמטר תלוי בבשלות ביולוגית, כלומר הגיל.

פיאז’ה הבחין בשתי נטיות בפעילות הקוגניטיבית של הילד :

ארגון, התאמה : הילד מנסה לארגן לתוך תבנית מוכרת את הידע שרוכש. לדוגמה, הוא יסיק שצורת הריבוי של חלון היא : חלונים. עם הגיל ותיקוניהם של המבוגרים יגיע שלב ההסתגלות.

הסתגלות, הטמעה : הילד מבין שנדרשת הבנה שהיא יוצאת מן הכלל מהידע שקיים אצלו עד לאותה נקודת זמן ולכן, יסגל את צורת הריבוי של “חלונות”, כמילה תיקנית.

לימודים

לימודים

לימודים

לפי התיאוריה של פיאז’ה כל ילד חייב לעבור 4 שלבים התפתחותיים, בסדר הנ”ל, כפונקציה של גיל :

תקופה סנסורית מוטורית (לידה – 1.5) : בתקופה זו הילד קולט את סביבתו דרך החושים. פעולותיו הן בעיקר אינסטינקטים המשרתים אותו על מנת לשרוד. המציאות של הילד מבחינתו היא מה שנתפס בחושיו בלבד וכל השאר לא קיים, לדוגמה, אם הילד רואה את אימו ואז היא נעלמת מעיניו, מבחינתו היא מפסיקה להתקיים, אין תפיסת קביעות האובייקט, כלומר שהאובייקט קיים גם אם נמצא מחוץ לטווח החושים הסובייקטיבי.

תקופה קדם אופרציונאלית (1.5 – 7) : הילד רוכש חשיבה סימבולית ומופשטת ויש לו יכולת לייצג אובייקט על ידי חשיבה מסויימת או על ידי אובייקט אחר. כאן הילדים מתחילים לשחק ב”כאילו”. עם זאת, הבנת “שימור האובייקט” אינה קיימת, כלומר אם מוצגים לילד שני כדורים מפלסטלינה והוא מסכים שהם שווים, לאחר עיוות צורתו של אחד הכדורים, מול עיניו של הילד, יכול הילד לטעון כי הוא קטן או גדול יותר מהשני, למרות שכמות הפלסטלינה נשארה זהה.

תקופה אופרציונאלית (11-7) : הילד מתחיל להבין מורכבות של אובייקט, כמו צורה, צבע, צליל ותכונות נוספות. הילד יכול להגיע להבנה שהאובייקט יכול לשנות את תכונותיו ולהישאר עדיין אותו אובייקט או לשנות את מבנהו לחלוטין. יחד עם זאת, בעיות שדורשות הבנה מעמיקה ומורכבת יותר יהיו בגדר תעלומה לילד ויש לחכות לבשלות הגילית על מנת לעבור לשלב הבא.

תקופה פורמאלית (11 ואילך) : כאן הילד כבר מתחיל להבשיל לקראת התפתחויות קוגניטיביות מורכבות. אחת מהן היא התייחסות והבנת האחר, מעין שלב מקדים של אמפתיה, התפתחות המצפון וחשיבה מוסרית. הילד מפתח יכולת לביקורת עצמית ויכול להתחיל לפתור בעיות מורכבות בתחומי חיים ובמקצועות שונים.

הביקורת על פיאז’ה לא איחרה לבוא. מבקריו טענו כי החלוקה לשלבים אלו היא כוללת מדי ויש עדויות לכך שילדים מפתחים יכולות רבות לפני המועד שפיאז’ה קבע. עם זאת, פיאז’ה נחשב כאחד החלוצים בתחומו. כתביו נלמדים במסגרת לימודי חובה בפקולטות העוסקות בחינוך ומדעי החברה באוניברסיטאות בעולם כולו והוא נבחר על ידי מגזין “טיימס” לאחת מ 100 הדמויות המשפיעות ביותר על האנושות במאה ה 20.