צלילים פנימיים של קשב וריכוז
שכיחות הפרעות קשב וריכוז היא בין 5 – 10 אחוזים מהאוכלוסייה הכללית ואינה תלוית תרבות, כלומר המקור לה הוא כנראה נוירולוגי ברובו וגנטי בחלקו. לפי המחקרים האחרונים, הפרעות קשב וריכוז מתפתחות בעיקר ב 5 השנים הראשונות לחייו של הילד ומלוות אותו לאורך כל חייו. הפרעות קשב וריכוז יכולות להופיע עם או בלי היפראקטיביות, ADD או ADHD.
הפרעות קשב וריכוז מתבטאות ומאובחנות בעיקר בתהליך הלמידה של הילד, אולם באות לידי ביטוי גם בחוסר יכולת ארגון כללית, בהתנהגות קיצונית לעתים וגם בפגיעה באינטראקציה עם אנשים אחרים. זו הסיבה שלרוב אין הפרעות קשב וריכוז נכללות בקטגוריה של לקויות למידה, שנקשרות יותר ללמידה, אולם הן יכולות להיות משולבות עימן.
המקור להפרעות קשב וריכוז הינו כנראה נוירוביולוגי. חלקים שונים במוח, שהינם אחראיים לתפקודים קוגניטיביים שונים אצל האדם, נחשפים מעט מדי או יותר מדי לחומרים שנקראים נוירוטרנסמיטורים, הורמונים במוח. מחקר רב עוסק בעיקר בהשפעת קליטתו או אי קליטתו של נוירוטרנסמיטור שנקרא דופמין במוחנו. חומר זה קשור למספר רב של תפקודים במוחנו ובגופנו, ובין השאר, גם להפרעות קשב וריכוז.
התסמינים של אדם הלוקה בהפרעות קשב וריכוז באים לידי ביטוי באופן כללי באורך רוח קצר יחסית. הילד, המבוגר, חסר סבלנות ונוטה לסכם ו”לסגור את העניין” לפני האחרים. הילד שלומד, מנסה להתמודד עם החומר הלימודי, מתייאש מהר ונוטה לקפוץ לחומר אחר, לתחום לימודים אחר או לכל עניין אחר, שאיננו קשור לחומר הלימודי הנלמד כרגע. רעשים והיסחים שונים, אודיטורים וויזואלים יכולים להסיט את תשומת לבו של הלומד בקלות רבה. הלומד מנסה לפתור בצורה הכי פשוטה את הבעיה לפניו ולא לנסות להבין דפוס יותר מורכב, על מנת שיוכל להנחיל דפוס זה על בעיות דומות עם נתונים אחרים, זו אגב הסיבה לכך, שילדים יכולים להצליח לפתור תרגילים בבית, אך בהגיעם לבחינה הם חווים “בלק אאוט” ולא מצליחים לפתור בעיות שדומות מאוד לאלו שתרגלו בביתם, אך שונות במעט בנתונים או במבנה. ילדים ומבוגרים שסובלים מהפרעות קשב וריכוז מתלוננים רבות על בעיות בזיכרון וזאת למרות שלאחר בדיקות זיכרון שונות, רפואיות ודידקטיות, נראה שאין פגם בזיכרון שלהם.
 לימודים |
 לימודים |
לימודיםלהבנתנו, התמודדות עם הפרעות קשב וריכוז באה בשילוב אופנים שונים של תרגול ולמידה. ראשית, עלינו להבין במסגרת כללית את אופן פעולות הזכירה במוחנו. מחקרים אחרונים מראים כי במחסני הזיכרון לטווח ארוך נוכחות בעיקר סיטואציות שלהן יש קשר רגשי חזק. זכירה של הסיטואציה היא בדרך כלל מפורטת וכוללת הרבה מקליטת החושים שלנו. בסיטואציה שזכורה היטב, אנו נזכור גם את הסביבה בה היא התרחשה, גם את הריחות המסויימים, אם היו, נזכור את הצבעים מסביבנו, את האנשים ואף הבעות פנים שהיו להם ואולי גם את המלל הספציפי שהסיטואציה כללה. סיטואציה זו נחוותה כרגשית והתמונה שחקוקה במוחנו הינה מפורטת וכוללת. מכאן נסיק כי הילד יכול לזכור, להפנים ולהוציא לפועל, במבחן למשל, כל חומר נלמד, בתנאי שהוא יחווה אותו היטב כסיטואציה שמערבת רגש ולמידה משמעותית.
ילדים עם הפרעות קשב וריכוז מתקשים בעיקר במקצועות רבי מלל. בעוד מקצועות “ריאליים” מתבססים על הבנת חוקיות ויישומה באופניה השונים, במקצועות “הומאניים” רבי המלל חייב הילד לקרוא את כל החומר הנלמד, להפנים אותו, להבינו ולקטלגו לפי סכמות, ולבסוף, להוציא את הבנתו לידי ביטוי בבחינה, או בעבודה למשל. לילדים בעלי הפרעות קשב וריכוז משימה זו נראית על פניה כמעט בלתי אפשרית. הילד, שמתקשה ללמוד יותר מרבע שעה רצוף, לא יראה את עצמו לומד כמו שצריך ספר של 200 עמודים לבחינה. להלן מאפייני תהליך למידה תקין :
1. סביבה : יש ללמוד בסביבה נטולת הסחים ככל האפשר, כלומר ללא רעשים חיצוניים ובלי יותר מדי שינויי צבעים בחדר הלימודים. כמו כן, על סביבת הלימודים להיות מסודרת ללימודים פיזית ושלא יהיה “בלאגן” בחדר הלימוד, כמו גם להוציא כל מה שאינו רלוונטי ללימוד הספציפי.
2. לימוד בקול רם ווידוא הבנה : יש לקרוא ביחד עם הילד, המורה והילד קוראים טקסט לסירוגין, לאט ומעט, לצורך העניין לקרוא פסקה ולדבר עליה. לאחר מכן לקטלג אותה ולסכמה בדף נפרד.
3. דימיון וכתב : כעיקרון, יש להשתמש הרבה בכתיבה וסיכום של החומר הנקרא, אולם לצורך הבנה וקישור, מומלץ גם להמחיש לילד את החומר הנלמד על ידי איורים ולנסות להציף את הילד ברגש מסוים. אגב, לא משנה איזה, גם אם הילד “לא מתחבר” לדמות הנלמדת בספרות למשל, הוא יזכור אותה ואת מאפייניה היטב כעת.
ישנן דרכים טובות נוספות להתמודד עם הפרעות קשב וריכוז, ובבסיסן יש לזכור כי הילד הוא הלומד ולכן, עליו להיות מסוקרן ובעל מוטיבציה ללמוד, השאר הן טכניקות שניתן בקלות להפנים במסגרת ההוראה הפרטית.