זוויות של הארה מיתרית
אסטרטגיית העלאת נקודות מבט שונות הינה רלוונטית וקרדינלית ביותר הן לגיל התלמידים והן לתקופה הנוכחית במדינת ישראל, ובעולם כולו. חוקרים חשובים בפסיכולוגיה התפתחותית, כמו ז’אן פיאז’ה, אריק אריקסון ואחרים, רואים את גיל ההתבגרות כדינאמי ומאופיין בעיקר בהתבוננות פנימית, השוואה עם בני הגיל וחשיבה בה יש תשומת לב רבה לפרטים המאפיינים את התלמיד. במילים אחרות, התלמידים מאוד מרוכזים בעצמם ויש מעט מקום לשקילה אודות מה באמת האחר חושב. להבנת החוקרים, משימה חשובה של הורים ואנשי חינוך היא לפתח אצל התלמידים את היכולת לשים עצמם “במקום של האחר”, להסתכל מנקודת המבט שלו, ובכך לעשות צעד חשוב לפתח אמפתיה, שהיא אבן בסיס מרכזית בחייו של כל אדם.
 לימודים |
 לימודים |
לימודיםבנוסף, נראה כי החברה האנושית הולכת ומקצינה לקצוות רבים, ובמקום לחפש את המשותף לכולם ולפעול על פי עקרונות ההסכמה על הנושאים האפשריים, ניתן לראות הפגנות רבות, תהלוכות וחילוקי דעות שגורמות לאנשים להתרחק מכל אדם שחשיבתו שונה מזה של האחר. רלוונטי מאוד קונטקסט סמנטי זה למדינות כמו : טוניסיה, מצרים, עיראק ומקומות אחרים בעולם, שם נטלו האזרחים חלק במהפכות קולקטיביות, שככל הנראה ובהכללה, נבעו מחוסר יכולתו של השלטון לראות את הפרספקטיבה של הציבור ולגלות אמפתיה בסיסית. אין בטענה זו לשפוט אף אדם ולסווג פעולותיו לחיוביות או שליליות, יחד עם זאת חוסר היכולת להשתמש באסטרטגיית העלאת נקודות מבט נוספות יכול לגרום לדינאמיקה מפלגת, כזו שאנו עדים לה בתקופות שונות לאורך ציר הזמן של ההיסטוריה.
אסטרטגיה זו ניתן ורצוי ליישם בעזרת משחקי תפקידים, כאשר כל קבוצת תלמידים לוקחת על עצמה לייצג עמדה בסוגיה מורכבת ורצוי שיקחו עמדה שהיא מנוגדת להבנתם, כך האסטרטגיה תושרש באופן אפקטיבי יותר. משימות כמו להצדיק ולנמק נקודות מבט שונות על אותו נושא ישתלבו באופן מובהק בתרגול אסטרטגיה זו. כמו כן, חשוב לציין כי בחינות הבגרות העתידיות ישימו דגש רב על אסטרטגיה זו, היות והנושא מפתח חשיבה יצירתית, אמפתית וחינוכית יותר אצל התלמידים ומכין אותם לחיים סובלניים יותר. כאן הנקודה לציין כי היות והחיים ממשיכים גם אחרי בחינות הבגרות, תפקידו של איש ההוראה הוא להכין את התלמיד לחיים מלאי משמעות וחקר, והצעד הראשון לכך הוא הצלחה בבחינות הבגרות.