רפואה

 

קומוניקציה אלקטרוכימית בין סינפסות

 

הדיאלקטיקה האקזיסטנציאליסטית של אפלטון נבנתה בוריאציה טלאולוגית כדי לתאר באופן ורבלי את המהויות האבסולוטיות הקיימות במישור האידאות. דוגמה לכך היא משל המערה המופיע בספר הפוליטיאה :

” צייר נא בנפשך מצב כדלהלן, ויהא לך משל לתכונתנו טבעית, אשר לחינוך וחוסר חינוך. תאר לך בני אדם השוכנים מתחת לפני האדמה במעין מערה, שיש לה מבוי כניסה ארוך הפתוח לרווחה כלפי האור, לרוחבה של המערה כולה. בתוכה הם אסורים בילדותם, כבולים בשוקיהם וצוואריהם, עד שאין בידם לשנות מקומם, ואינם רואים אלא לפניהם, כיון שאין ביכולתם להסב ראשם מפאת הנחושתיים, הרחק מאחוריהם, ולמעלה מהם, דולק אור של אש, ולמעלה, בין האש ובין האסירים, ישנה דרך שלאורכה נבנתה חומה, כאותן המחיצות המפרידות בין עושי הלהטים וקהל הצופים, שמעליהן הם מראים את להטיהם. ועוד ראה נא שלאורך החומה הזאת נושאים בני אדם כלים למיניהם שבולטים מעלה חומה, ופסלי אנשים ושאר בעלי חיים העשויים אבן ועץ וחומרים מחמרים שונים, וכדרכו של עולם חלק מנושאי הפסלים ישמיעו קולות, וחלקם ישתוקו.

הם דומים לנו, שכן הגע עצמך שמא סובר אתה, ראשית כל, שאנשים הנתונים במצב זה כבר ראו שמץ דבר משל עצמם ומשל חבריהם לכלא, חוץ מצלליהם הנופלים אל קיר המערה שלמולם, מחמת האש שמאחוריהם ? וכי כיצד יראו יותר מזה כשיהיו אנוסים כל ימיהם לבלתי הניע ראשם ? ואם יוכלו לדבר איש עם רעהו, כלום לא יהיו מובטחים במה שיראו, שאלה הם הדברים עצמם ? ומכל הבחינות אפוא, יראו אנשים אלה את צללי החפצים כאמת שאין בילתה ? התבונן נא אפוא, בדרך בה ישתחררו מכבליהם ויירפאו מסכלותם, אם לפי טבע הדברים לא תהא עשויה כדלהלן, שעה שאחד מהם יותר מכבליו ויוכרח לפתע לקום, להפנות צווארו, ללכת והביט כלפי האור, ובכל אלה יתייסר בייסורים, ומחמת הנצנוץ לא יוכל להביט אל הדברים הללו, שאז ראה צלליהם.

לימודים

לימודים

לימודים

דומני, אפוא, שיהא עליו צורך בהרגל, אם הוא עתיד לראות את שלמעלה. ובתחילה יקל עליו ביותר להסתכל בצללים, ולאחר מכן, בבבואות שעל פני המים של בני אדם וכל השאר, ואזי בהם עצמם, וכן יקל לו יותר להתבונן בלילה בתופעות השמיים ובשמיים עצמם, כשהוא מביט אל אורם של הכוכבים והירח, ומשיביט ביום אל השמש ואור השמש. ובסופו של דבר, דומני, יראה את השמש לא דמיונותיו על פני המים ובמקומות שאינם מושבו, אלא אותו כשהוא לעצמו, במקומו שלו, יוכל לראות, ולחזות בו כמו שהוא” .

למעשה, המתודולוגיה הדידקטית של אפלטון התלמיד וסוקרטס המורה מתגלמת כזרעים קונספטואליים הנובטים בשדה ההיסטוריוגרפיה האנושית אולם, דמויות כגון היפוקרטס הניחו את יסודותיה התיאורטיים של הפרופסיה המדיקלית בימי יוון העתיקה.

בפרספקטיבה הפיזיולוגית, מערכת העצבים של האדם מורכבת מנוירונים אשר מעבירים אינפורמציה ביניהם על ידי תהליך של תקשורת סינפטית באמצעות אותות אלקטרוכימיים. בהיבט הדיפרנציאלי יש לנוירון שלושה חלקים :

דנדריט : מקור השם במילה היוונית דנדרוס שפירושה עץ. הדנדריט הינו שלוחה קצרה של תא העצב הקולט סוגים שונים של נוירוטרנסמיטרים הנשלחים לסינפסה מנוירונים אחרים, יוצר טרנספורמציה של התבנית הכימית שנספגה לאות חשמלי המכונה דחף עצבי ומוליך אותו לגוף התא. באופן אופרטיבי, מודיפיקציית המתח בדנדריטים מתרחשת באמצעות מעבר יונים של נתרן, סידן, כלור ואשלגן.

גוף תא העצב : מכיל את הגרעין שבו המידע הגנטי והמערכות הפונקציונאליות של התא.

אקסון : סיב נוירולוגי שתפקידו הוא להוליך דחפים עצביים אשר נעים כאות חשמלי אחיד במתח של 100 מיליוולט. במסגרת הסטרוקטורלית, האקסון בנוי מסיבים עדינים העטופים וריאבילית במיאלין שהיא רקמה שומנית לבנה הגורמת לאקסלרציה של ההולכה האינפורמטיבית. כמו כן, בקצה האקסון קיימת התפצלות לענפים הנקראים טרמינלים הכוללים כפתורים שמהווים את נקודות האינטגרציה לנוירונים אחרים. למעשה, הדחף העצבי שעובר באקסון גורם לו לשחרר בכפתורי הטרמינל שנמצאים בקטביו מולקולות של נוירוטרנסמיטרים המאוחסנות בשלפוחית סינפטית אל עבר הסינפסה.

בנוסף, בזווית הקינמטיקה הלינארית מעבר החומרים בין המרווח הסינפטי לנוירון הפוסט סינפטי יכול להתבטא באופן דואלי כתהליך של דפולריזציה או היפרפולריזציה. דפולריזציה מתרחשת כאשר ישנה הגדלה של המתח החשמלי בממברנת התא לפרמטרים חיוביים יותר מהערכים האקוויוולנטים למצב מתח המנוחה בקונסטרוקציה של פתיחת תעלות נתרן ותנועת היונים של היסוד הכימי שמספרו האטומי הינו 11. לעומת זאת, היפרפולריזציה מתגלמת כאשר הפרש הפוטנציאלים בממברנה יוצר משוואה מתמטית אינדוקטיבית למתח המנוחה בעזרת פתיחת תעלות מסויימות כמו אשלגן ודיפוזיית יוני הקאליום.

ובקונטקסט האפיסטמולוגי, כאשר יאמר סוקרטס את האקסיומה הקיומית שלו : ” כל מה שאני יודע הוא שאינני יודע. “, ישיב לו היפוקרטס בתבנית אפולוגטית : ” עוצמת החיים שבקרבנו היא תרופתנו הגדולה. “