פסיכולוגיה

המהות של חרדת הבחינות

חרדת בחינות היא חרדה שנחשבת כתת סוג של חרדת ביצוע, כלומר האדם ניצב בפני משימה ועליו להוכיח לאחרים, או לעצמו, שהוא יכול לעמוד בה. בטרם תוצג חרדת הבחינות, יש להתעמק במבנה הפסיכוביולוגי של תבנית החרדה. חרדה היא מצב שבו האדם נתון בלחץ, כאשר במחקר בדרך כלל לא מוזכרת המילה “לחץ” והייחוס אליה מועבר דרך המילה “דחק”. למעשה, הפיזיולוגיה של הדחק מורכבת ממבנה פעילות של הורמון אחד, קורטיזול. בעזרת חזרה בזמן, כ 5000 שנה אחורה, אפשר להבין את שורש פעילותה הביולוגי של מערכת הדחק. ניתן לדמיין אדם שהולך לו ביער, לפתע הוא מבחין בשיח שזז, ממנו קופץ אריה גדול ושואג שאגה עוצמתית לעבר האדם. אותו אדם נכנס בנקודת זמן זו למצב של דחק וחשוב להבין שהשינויים בגוף נעשים כתוצאה מהקשב החיצוני של הגוף, שהרי סביר להניח שאם האריה היה קטן, חמוד וכורך את עצמו סביב הרגל של האדם כאות לחיבה, האדם לא היה נכנס למצב של דחק.

בפרספקטיבה ביולוגית, יותרת הכליה מתחילה להפריש הורמון בשם קורטיזול, הורמון זה מוזרם לדם בכמויות גדולות ומתחיל לערוך שינויים בגוף. שינויים אלה מתרחשים במשך שניות בודדות והגוף נכנס למצב של ספיגת טראומה. השינויים שעורך הקורטיזול בגוף מכינים את האדם למצב של לחימה או בריחה, לעתים גם קיפאון, שהם פעולות להתמודדות עם מקור הדחק, האריה המופיע בסיפור המוזכר לעיל. בין שאר התסמינים הנגרמים על ידי פעילותו של הקורטיזול ניתן למצוא ביטויים פיזיולוגיים כגון : סמירת שערות הגוף, הגברה של קצב דופק הלב, עלייה בלחץ הדם, הגדלת המוליכות החשמלית של העור, הזעה, העברת זרימת דם מוגברת לאזורים החיוניים בגוף ועוד. השינויים האלה דורשים מאמץ פיזי ניכר מהגוף והם נועדו להעמיד לרשות האדם אמצעים רבים ככל האפשר להתמודדות עם מקור הדחק. למעשה, החישוב הפסיכוביולוגי של מערכת הדחק הוא שמצב זה יתקיים לא יותר ממספר דקות ולאחר מכן התוצאה תהיה אחת מהשניים, או שהאדם ישרוד והגוף ישוב למצב הקודם או שהאדם לא ישרוד. בכל מקרה, מערכות הגוף לא בנויות להתמודד עם מצב דחק ארוך טווח. במחקרים מסוימים אף התגלה כי לעתים הקורטיזול משבש באופן פונקציונאלי את פעילותה של מערכת החיסון ובייחוד את תאי הדם שאחראיים להרס התאים שעברו שינוי אונקולוגי בגוף.

לימודים

לימודים

לימודים

במקביל לכך, בפרספקטיבה הפסיכולוגית של מושג החרדה התגלה במחקרים מדעיים כי היא מהווה גורם מוטיבציוני חזק אשר מדרבן את האדם לפעילות. בנוסף, ניתן לראות כי אם הדחק נחווה על ידי האדם בצורה מינימאלית והוא מרגיש שהוא יכול להתגבר על הבעיה, למרות מורכבותה, אדם זה יבצע את המשימה טוב יותר מאשר אדם אחר שלא חווה דחק כלל. מכאן, שבמידה נשלטת, הדחק הינו גורם חשוב בעזרה לאדם להשיג את יעדיו. יחד עם זאת, חרדה נוצרת בזמן שהאדם לא מרגיש שהוא יכול להתגבר על הבחינה, הפעילות, משימת העבודה או כל סוג של ביטוי הערכה, אלמנט שמגביר את הדחק שהאדם מרגיש. במקרה זה, האדם חווה את כל השינויים הביולוגיים של הדחק, אך אם אין הוא מרגיש שיכול להתמודד עם הדחק, הוא נמנע מכל תבנית התנהגותית שתעזור לו להגיע אל המטרה. באנלוגיה ויזואלית לעולם הטבע ניתן לראות פעילות זו כבריחה של בעל חיים מהטורף שלו או לחילופין מצב של קיפאון. בכל מקרה, בקונטקסט הלימודי, הילד לא מתמודד באופן אפקטיבי עם החרדה, בין אם הוא “מגיש טופס ריק”, נמנע מלהגיש את הבחינה, לא נוכח בשיעורים וכל התנהגות שמונעת ממנו להתמודד עם מקור הדחק.

כיום, קיימים טיפולים פסיכולוגיים רבים לחרדת בחינות בפרט ולמצבי דחק בכלל, החל מטיפולים התנהגותיים ממוקדי בעיה, דרך טיפולים פסיכודינאמיים ולעתים אף שימוש בתרופות. למעשה, כל אדם יכול לנסות דרכים שונות על מנת לעזור לו להתמודד עם תחושת החרדה המציפה ולבחור לו את הדרך האפקטיבית ביותר לגביו.

לסיום, בהתייחסות לסיפור האדם שביער, חשוב להבין כי האדם חווה תחושת דחק בעקבות הופעת האריה ואם תשוחזר תנועת השיחים וארנב היה קופץ משם, אין האדם היה חווה כזו כמות של דחק אם בכלל. בנקודה זו, מתגלם המושג “הכול בראש”, מפני שאם התלמיד יאמין שיוכל להתמודד עם הבחינה, אשר יוצרת אצלו את תחושת הדחק, למרות התחושה הלא נעימה הזו הוא יצליח בבחינה. יחד עם זאת, כל התלמידים חווים דחק ברמה כזו או אחרת, אולם הילד שיבטא את מערך ההתמודדות הטוב ביותר הוא זה שתרגל וחווה באופן סובייקטיבי מצבי בחינה דומים בעבר ובאופן סימולטני, הפנים היטב את התבנית הלימודית.