מטאפיזיקת החוכמה ההסתברותית

 

בפרספקטיבה היסטוריוגרפית, רבים מהחוקרים מתארכים את התמורות הקרדינליות ביותר במבנה הסוציולוגי של האנושות לתקופה שבין סוף המאה ה 18 ותחילת המאה ה 19. מבחינה חברתית, קיים דיון בשאלה האם ישנו קשר ישיר בין מסיבת התה של בוסטון למהפכה הצרפתית למשל, אולם גם אם אין הוכחה ממשית לקורלציה סמנטית זו, הופעת אירועים מעצבי חשיבה אלה ורבים אחרים בסמיכות זמנים יכולה להוות נקודת התייחסות אינפורמטיבית במחקר דינאמי מעמיק.

ניתן לראות שכבר מימי תקופת הרנסנס החלו להתגלות סימני שאלה מדעיים בתחומי דעת מהותיים אשר איתגרו את החשיבה הדתית ואילו זו לא הצליחה תמיד לספק הסברים תיאולוגיים נאותים. לפיכך, התפתחה מתודולוגיה שניסתה להבין את אופני הקיום השונים של אלמנטים פיזיים ומנטאליים, כמו גם את וריאציית הפעולה שלהם. יחד עם התרחבות הגבולות הקונספטואליים של התפיסה המדעית, התחילו אנשים רבים לצאת מהמסגרת הוסאלית ובתחילת המאה ה 19, במקביל לקריאותיו של קרל מקרס, המונים עברו אל ערי אירופה הגדולות ונטלו את גורלם בידם. מהפכה תעשייתית זו אילצה את המערכת האדמיניסטרטיבית להקים בתי ספר קולקטיביים בקונסטרוקציות אורבניות על מנת להעניק תכני השכלה רלוונטיים לתושבים. חשוב להבין שעד אז הידע האקזיסטנציאליסטי היה נחלתן הבלעדית של האליטות השולטות, כמו המלוכה והאצולה, אשר הבטיחו את המשך ההגמוניה הכלכלית והרעיונית על ידי העברה קונסיסטנטית של השרביט לדור הצעיר והמשכיל בשושלת הביולוגית שלהם.

לימודים

לימודים

לימודים

במקביל לתהליך ההתפתחות של הקוגניציה האנושית, רצוי להדגיש את מסקנותיו של המחקר הפסיכולוגי אודות המוטיבציה הפנימית של הילדים ללמוד. למעשה, רוב החוקרים מסכימים כי אינסטינקט הלמידה האישי הוא מולד ובהתאם לכך, תינוקות לומדים לזחול, ללכת, להבין שפה, לדבר ובאופן ליניארי להתוות את דרכם הסובייקטיבית בעולם. יתרה מזו, ישנם פסיכולוגים, בעיקר מאסכולת הפסיכולוגיה האינדיבידואלית שהחל אלפרד אדלר, אשר טוענים כי האבולוציה המנטאלית של האדם היא זו שעוזרת לו להתמודד עם אתגרים במהלך חייו והיא מייצגת את התכלית הקיומית האידיוסינקרטית.

כמו כן, בחברה המודרנית אפשר להבחין במסגרות דידקטיות נפוצות המעניקות ידע תיאורטי לתלמידים ויחד עם זאת התחילה להופיע ההבנה אודות היתרונות והחשיבות של תבנית ההוראה הפרטית. בהמשך לכך, בעוד שהערך המספרי הפורמלי של התלמידים שמאובחנים עם הפרעות קשב וריכוז נע בתנודה סטבילית כלפי מעלה ומאפיין בין 4 ל 11 אחוזים מכלל הילדים בבתי הספר, הנתון המדויק של דמויות אלו מגיע ליותר ממחצית האוכלוסיה הלומדת. למעשה, בקונטקסט וריאבילי זה נוצרה פעילות דיאגנוסטית שמטרתה להבין את צורך הלימוד האישי של כל תלמיד, וכהשלמה אופרטיבית לתכנן אסטרטגיות למידה ייחודיות כחלק ממתודה מקצועית והוראה מתקנת. בנוסף, החלו אישים רבים מהאקדמיה לסגל קווי מחשבה התומכים בשיטות הוראה יחידניות כחלק מהתוויית פרדיגמות חינוכיות כלל עולמיות. פרופסור גבריאל סלומון, למשל, הראה כי תלמידים יתמודדו באופן דיפרנציאלי עם הצגת נושאים לימודיים בוריאציות מדיה מגוונות, שהרי תפיסתו הקוגניטיבית של כל ילד היא שונה בהקשר ההתפתחותי שלה. יתר על כן, מאפייניי הלמידה הם אינדיבידואליים ועקב כך אין לצפות שדרכי הוראה קולקטיביות יביאו לתוצאה אחידה בין כל התלמידים, מפני שהבדלים בינאישיים יוצרים את אמפליטודת ההישגים. קרונבך וסנואו מאוניברסיטת סטנפורד אף הדגישו במסגרות מחקריות שונות כי יש לפתח אסטרטגיות למידה ספציפיות לכל תלמיד על מנת שיגשים את הפוטנציאל הסובייקטיבי שלו.

בהיבט הסטרוקטורלי, הטבע האנושי של כל אדם כולל בתוכו את אינסטינקט הלמידה המולד ולכן, מערכות פדגוגיות פונקציונאליות משנות את המהות המבנית בכדי ליצור פיתוח אופטימלי של יכולות למידה אישיות אצל כל תלמיד נתון. ולפיכך כאקסיומה מתמטית, הסתברות ההצלחה של תלמיד אשר לומד גם בשיטה הגלובאלית בבית הספר ואף במתודה הסובייקטיבית הינה גבוהה יותר מזו של דמות הנוטלת חלק רק בתהליך הדידקטי בבית הספר. למעשה, המשוואה האידאלית היא קומפוזיציה של דינאמיקת הלימוד בבית הספר עם מסגרת ההוראה הפרטית בתכלית כוריאוגרפית של שיפור הציונים.