הקשר האישי בין המורה והתלמיד

 

מערכות החינוך בעולם המודרני בנויות סביב פרדיגמות רחבות אשר מורכבות מערכים שעל פיהם המסגרת מחנכת את בני הדור הצעיר. פרופסור צבי לם כתב כי אחד התפקידים החשובים של מערכת החינוך הוא להקנות אינפורמציה לתלמידים. לפי לם, מצב של חוסר ידע הוא אחד הגורמים הדסטרוקטיבים של החברה המערבית, כך שבסיטואציה מסוימת תופעה של חוסר השכלה יכולה לשנות סדר חברתי קוהרנטי תקין. במקביל לכך, לם טען כי מערכת חינוך קונסטרוקטיבית אשר מעודדת השכלה תיצור בתוכה תלמידים עם ערכים דמוקרטיים וליברליים, התואמים את הרצוי בחברה המודרנית.

חוקרים בתחום החינוך ציינו אלמנט חשוב נוסף של התבנית הדידקטית והוא האחריות לצמיחת דורות של אזרחים תורמים ומשמעותיים לעצמם, לאנשים הקרובים להם ולמבנה החברתי הקיים בסטרוקטורה התרבותית בה הם חיים. יחד עם זאת, המחקר המדעי בנושא מציג אקסיומה החיונית להצלחת תהליך זה והיא שהתלמידים זקוקים למודלים נאותים לחיקוי, אשר בעזרתם יוכלו להפנים נורמות, ערכים, התנהגות מוסרית ולגבש מבנים אישיותיים התואמים את אופן הקיום האידיאלי.

מודלים לחיקוי יכולים להופיע בוריאציות שונות, לדוגמה אישיות מפורסמת במדיה הויזואלית, פרסונה מהשדה התרבותי או למשל דמות מהמישור האולימפי אשר ניחנה בכישרון פנומנלי. בנוסף, בחברה המודרנית מודלים לחיקוי באים לידי ביטוי אף כאנשים אשר הצליחו במסגרת הערכים המספריים, כך שתלמידים רבים שואפים להידמות לכל אותן דמויות אשר הצלחתן הכלכלית היא גדולה.

לימודים

לימודים

לימודים

למעשה, רוב החוקרים מהפרספקטיבה הדידקטית תמימי דעים כי ההיסטוריוגרפיה שהתלמידים לומדים במערכת החינוך, מהווה מסגרת תיאורטית אבסטרקטית בתכלית של מבחנים ועבודות ואין בה כלל אופרציה קיומית להתוויית מודלים מוחשיים לחיקוי לתלמידים. למעשה, ההפך הוא הנכון, פערים גילאיים, תהום תרבותית ותמורות חברתיות תלויות זמן ומרחב מרחיקים את התלמידים מהרצון להידמות למנהיגים היסטוריים אלו.

אם כך, מהי ההתייחסות האימיטטיבית שברצונה של תבנית הוראה תקינה להפנים בתלמידיה ? מחקרים מדעיים מראים כי ההשתקפות הביהביוריסטית של המבוגר המשמעותי היא ערך קרדינלי שעל פיו התלמיד יתחנך, יחשוב ויתנהג. לפיכך ניתן להסיק כי ישנה חשיבות רבה במערכת החינוך המודרנית לשלב מורים ומחנכים אשר יהוו מודל לחיקוי לתלמידים ויתר על כן אם אותן הדמויות יהיו בעלות השכלה אקדמית ויכולת אינפורמטיבית גבוהה, התלמידים יראו בהן מודלים ראויים לחיקוי וציוניהם בלימודים ישתפרו בהתאם.

בקונטקסט סמנטי זה, תיאוריית הלמידה החברתית של אלברט בנדורה מהווה אבן דרך משמעותית בנושא של הבנת מודלים לחיקוי ותהליכי למידה. בהיבט התיאורטי, ילד ירצה לראות כמודל לחיקוי אדם אשר מגלם הלכה למעשה את שאיפותיו הקיומיות. לדוגמה, תלמיד אשר מתקשה במקצוע המתמטיקה ולא מצליח להבינו במסגרת הלימודית בבית הספר, יגיע למצב של דיסאינטגרציה עם הלימוד הקולקטיבי הכיתתי וכמובן שלא יראה במורה שלו כדמות חיובית לחיקוי. אולם, במידה ותלמיד זה ילמד מתמטיקה ושפות תכנות עם מורה פרטית מתחום מדעי המחשב, ילמד פיזיקה עם דמות מהקשת ההנדסית, ילמד ביולוגיה וכימיה עם אשת מדע מהפרופסיה הרפואית, והשיעורים יהיו איכותיים והרמוניים, הרי שעם תנועת הנקודות על ציר הזמן יפתח התלמיד שאיפה להידמות לאותה דמות הוראה במימדי קיום שונים. לכן, בוריאציה רעיונית אנלוגית לתיאוריה של בנדורה, סביר להניח שיצליח במקצועות הלימוד הרלוונטיים וגם ירצה להרחיב את ידיעותיו האקדמיות בתחומי מדעי המחשב, ההנדסה והרפואה.