פסיכולוגיה

זיכרון אסימפטוטי בהגשמה דטרמיניסטית

המהות האינסטינקטיבית של בני האדם היא לשפר את יכולותיהם בכל תחום אפשרי. ניתן לראות זאת בצורה הטובה ביותר בפסיעותיו הקיומיות הראשונות של התינוק בעולם, הוא לא יפסיק לנסות לנוע, לזחול, ללכת, לדבר ולפתח את כישוריו המגוונים באופן גלובאלי. בנוסף, חשוב להבחין שנדרשת לתינוק אנושי חוויה אחת של התנסות חיובית והוא מיד מאמץ את מכלול המרכיבים שאיפשרו לו להגיע להצלחה זו. במילים אחרות, דחף אנושי מולד הוא להתפתח בכל היבט אקזיסטנציאליסטי וברגע שיעד מסוים הושג, האדם מסוגל לחזור על האופרציה המוצלחת ומעתה ישאף להגיע לגבהים חדשים.

למעשה, התפתחות אבולוציונית תלויה ביכולת הזיכרון של האדם וזו הסיבה שהיא נחקרה רבות לאורך ההיסטוריה. באפיזודה הקמאית של המחקרים אודות הזיכרון, הוא חולק לשלוש קטגוריות : זיכרון חושי, זיכרון קצר טווח וזיכרון ארוך טווח, כאשר ישנה תבנית פיזיולוגית שאחראית על טרנספורמציה רעיונית בין מבני הזיכרון, מהקטן לגדול. דוגמה לכך באה לידי ביטוי בתוכן הביוגרפי אודות הילד שניחן בתפיסה קוגניטיבית מיוחדת. תלמיד זה התבלט בבית הספר ביכולת זיכרון פנומנלית לסוגי אינפורמציה שונים ובעיקר התבטאה הצלחתו בתחום השחמט. שמו של התלמיד הוא גארי קספרוב.

לימודים

לימודים

לימודים

במשך השנים, התפתחות המחקר הרפואי הביאה עימה תובנות תיאורטיות חדשות אל האנושות. חלק מאותן התובנות הראו כי היות והאדם חווה סיטואציות בחייו באמצעות חמשת חושיו, כך הן גם מאוחסנות בזיכרונו, בתוספת אלמנט רגשי אשר משפיע על עוצמת חוויית האירוע ולכן, הינו בעל השפעה ניכרת על וריאצית האחסנה ובהירות השליפה בעתיד. לדוגמה, ניתן לראות תלמיד מסוים אשר מתמודד עם לימודיו, אך ללא הצלחה. הוריו והמורים שלו בבית הספר טוענים שהוא אינו מאובחן עם הפרעות קשב וריכוז, האינטליגנציה שלו הינה תקינה ויחד עם זאת התלמיד לא מבין ומפנים היטב תכנים אינפורמטיביים בזמן הלימוד בכיתה ומתקשה בהכנת שיעורי הבית בנושאים אלה. בעתיד וללא התערבות חיצונית, רצף האתגרים המשמעותיים של תלמיד זה במסגרת לימודיו יוביל אותו לכדי אסימילציה של תפיסה פסיכולוגית דיסהרמונית אודות מאפיינים דידקטיים של בית הספר ובמקביל לכך יתרחש אף תהליך של ירידה בדימוי העצמי של התלמיד.

לעומת זאת, ניתן לראות את התלמיד שבדוגמה הנוכחית בסיטואציה חיובית שבה הוא לומד בתבנית אפקטיבית עם מורה פרטית מקצועית, אשר מסבירה לו באופן אישי את הנושא הלימודי שבו הוא מתקשה. במקביל לתנועתו של פרמטר הזמן ולאחר תהליך דידקטי תקין עם המורה, התלמיד יבין את התכנים הרלוונטים, יפתח מסוגלות להתמודד עם מבחנים מתאימים בבית הספר וישפר את ההישגים הסובייקטיביים והציונים שלו. למעשה, חוקרים רבים מתחום החינוך יסכימו כי הילד חווה טרנסצנדנציה קוגניטיבית בכך שסיגל יכולות סובייקטיביות אשר גרמו לו לאפיזודה של הצלחה. בנקודה אידיאלית זו, הזיכרון של התלמיד יאחסן את אסטרטגיות הלמידה החדשות, ומעתה ואילך, בעזרת אינסטינקט ההתפתחות האינהרנטי, הוא יוכל אף ללמוד נושאים מורכבים יותר.

לפיכך, ניתן לטעון כי הצלחה לימודית מלווה על פי רוב במאפיינים אמוציונאלים קונסטרוקטיביים והדרך להשגת תכלית קיומית זו נשמרת במחסני הזיכרון המנטאליים כפוטנציאל עתידי. בקונטקסט הבית ספרי, תלמיד אשר קיבל ציון של 90 עד 100 והרגיש תחושה חיובית של הגשמה עצמית, ירצה לחזור על המודל האופרטיבי אשר הביא אותו לתוצאה זו גם בתחומי ידע נוספים, גם בלימודים האקדמיים ואף בהיבטים שונים של חייו הבוגרים.