חינוך

אסימילציית ערכים מתודית

עולם הערכים הינו בבסיסה של התרבות האנושית, זהו עולם מורכב המנחה את האדם לבחור בין אלטרנטיבות שונות במצבים בחייו. ילד אשר גדל על ברכי ערכים כמו נתינה לזולת יהיה שמח לחלוק את אשר לו עם חבריו, אולם מה יקרה אם תהיה בידו פרוסת כריך אחת ולידו עומד ילד שאין לו ? הילד בהחלט יצטרך לבחור.

ערכים ניתן להעביר לילדים בדרכים שונות ואחת הנפלאות בהן היא דרך לימודי ספרות. הספרות היהודית בפרט והעולמית בכלל עשירות ביצירות המעמתות את האדם עם קונפליקטים לא פשוטים של בחירה במצבים שונים. תוך כדי למידה אודות לבטיהן של הדמויות ביצירות הספרותיות רוכש לו הילד תובנות רבות על עולם הערכים הסובב אותו ומתלבט יחד עם הדמויות אודות בחירותיהן.

מאז ומקדם חווה התרבות האנושית תמורות. בתוך כל תרבות יש קונפליקט בסיסי האם לאמץ את השינויים המתבקשים ובכך לזנוח את הסדר הישן לטובת תמורות המחר או לא לאפשר לשינוי לקרות. בנובלה של עגנון, “תהלה”, מובאות לידיעתו של הקורא הדמויות של תהלה והרבנית כמייצגות את העולם הישן. הרבנית מדברת ללא הרף בשבח הסדר הישן והרבנים של אותה תקופה וקודמותיה, בעודה בזה לכל מה שנודף ממנו ריח של חידוש. ביצירה זו החכם מוצג ובאור שלילי לעתים. מפי הרבנית ניתן לראות ערגה ליהדות כסדרה בתקופות קודמות, בעוד שבתחילת המאה, בזמנה של היצירה, הרבנית אינה מוצאת מנוח מכך שבירושלים הנשים כבר לא מזמרות מזמורי תפילה ובמקומות שהסתובבו בהם רבנים אין כמעט יהודים. בנובלה זו מציג עגנון את התמורות החדות שבאו בעקבות ניסיונות הקמת מדינה יהודית בראשית המאה ה 20, על כל הקשיים הכבירים בכך הן מבחינה תפיסה דתית והן מבחינה תרבותית.

לימודים

לימודים

לימודים

אנטון צ’כוב ביצירתו, “כינורו של רוטשילד”, מנסה להעביר לנו קונפליקט מסוג שונה, אותו חווה ברונזה. ברונזה ניצב בפני בחירה, האם לחיות את החיים באופן שבו יחווה אושר ובאמצעים דלים או לווסת את חייו לכיוון הרדיפה אחר עושר חומרי. הוא מאבד את בנו, חווה משבר ומחליט לרדוף אחר העושר. רק בערוב חייו, לאחר מות אישתו, מבין שטעה ומחליט להעניק את כינורו לרוטשילד, יהודי אשר פגע בו רבות. אקט זה מסמל את הניסיון הנואש האחרון לחוות עדנה בלתת ובכך לזנוח את הרכושנות ולנסות לגרום לאושר.

בנוסף, אף באגדות חז”ל ניתן לראות התנגשות ערכים כחלק מהעולם התרבותי. באגדת “האישה מצידון” רואים את הקונפליקט עתיק היומין שמזמן התנגשות בין מה שנחשב אז וגם היום לערכים גבריים, כמו ההלכה היהודית והמוסכמות החברתיות, לבין ערכים נשיים, כמו האהבה והמשפחה. בעוד שבעלה של האישה רוצה לקבל גט ולגרש את אישתו, כמקובל בהלכה, האישה משתמשת בתכסיסים על מנת למנוע ממנו להתרחק פיזית ומנטאלית, למרוד במוסכמות החברה ובכך לשמר את זוגיותם ואולי גם אהבתם. האגדה נותנת מקום רב לביטוייה של האישה ומציגה אותה ואת פעולותיה באור חיובי, עניין שאין בו מה בכך. כל יצירה ספרותית חשוב לקרוא ברוח של אותה תקופה ולא לשפוט בעיניים עכשוויות. התרבות היהודית והעולמית דאז, שברוח זו נכתבו הרבה מאגדות חז”ל, הינה מאוד פטריאכלית. באותו זמן הגברים קבעו את סדר יומה של כל חברה כמעט ולנשים היו תפקידים מאוד מוגדרים שעליהן לעמוד בהן ועולמן ככלל היה צר מאוד. עצם כך שחז”ל מנסים להראות את הטוב שבמאורעותיה של אישה ביצירה זו, הינו כמעט מהפכני, בעיקר לאור כך שבמקרים מסוימים הרב ביצירה מוכן “לכופף” את ההלכה ואינו שש להתחשב בסדר הציבורי הקיים.

במקרים אלו ובאינספור רבים נוספים ניתן לראות קונפליקטים די חריפים שחוות הדמויות ביצירות ספרותיות. קונפליקטים אלו הם ביטוי ישיר של לבטים חברתיים באותה התקופה וחלקם אוניברסליים ונטולי זמן, במובן הזה שכל אדם יכול לחוות אותם, בכל תרבות ובכל תקופה. דרך לבטיהן של הדמויות נכון יהיה הילד להיכנס לתוך עולם עשיר של בחירות, תוך התבססות על ערכים, אותם הוא יבנה אט אט בגיבוש הזהות שלו.