הוראה מתקנת

 

קווים לקסיקאליים בתבנית דיסלקטית

 

דיסלקציה היא לקות למידה מולדת, המקשה על האדם לרכוש ולעבד תהליכים קוגניטיביים, כמו קריאה, עיבוד מידע והבנתו, כתיבה ותהליכים הקשורים לשפה. לקות זו מופיעה אצל כ 20 אחוזים מהגברים ובכ 5 אחוזים מהנשים באופן כללי, אולם בדרגות חומרה שונות. דיסלקציה היא כרונית, כלומר אינה נעלמת ולא ניתן “לרפא” אותה, אולם יש מגוון דרכים להתמודד עימה ולהוריד את השפעת הלקות למינימאלית ובכך לבטא את יכולות הלמידה השפתיות בצורה מירבית.

דיסלקציה יכולה להיות התפתחותית, כלומר הילד נולד עימה והיא חלק מהמעבר הגנטי, וזו הכוונה לרוב. אולם, תיתכן גם דיסלקציה נרכשת, כלומר הלקות מופיעה עקב פגיעת ראש, דלקת קרום המוח, גידול או טראומה שהראש ספג בשלב כלשהו בחיים.

אופן ביטוי הדיסלקציה יכול להיות פונולוגי, כלומר קושי בדיבור, ניסוח מילולי וברכישה דלה של אוצר מילים. אצל מבוגרים הדיסלקציה יכולה להתבטא בניסוח מסורבל וקושי באיות מילים. אופן ביטוי זה קשור בהפרעות במערכת התפיסה השמיעתית. אופן ביטוי נוסף הוא לקסיקלי, כלומר קושי בהבנת המילה הכתובה, הבנת הנקרא, חוסר הבנה שפתי, לא מובן מהכתוב, מה בדיוק המילה הזו אומרת. בנוסף יש דיסלקציה ויזואלית, כלומר קושי בהבנת המילה הכתובה הנעוץ בבעיה להבדיל בין דמות לרקע, בלשייך צורה מסוימת לאותה האות ולהבדילה מאחרות, בעיה בתזוזת העיניים ובאופן כללי מאמץ רב בקריאה של הכתוב. עם כל זאת, בפעמים רבות קיימת דיסלקציה משולבת, כלומר מספר קשיים שמרכיבים את הקושי בקריאה, הבנה וביטוי שפתי.

לימודים

לימודים

לימודים

ישנן שתי קבוצות אפשריות נוספות שהדיסלקציה יכולה לבוא לידי ביטוי באמצעותן :

דיסגרפיה : לקות למידה שבאה לידי ביטוי בקושי בכתיבה. בתסמינים כאן ניתן לראות ריבוי שגיאות כתיב, כתב קטן, מסורבל ולא ברור, החלפת אותיות ספונטנית בכתיבה, חוסר כתיבה ואי התייחסות לאותיות הראשונות או האחרונות של המילה ועוד. דיסגרפיה יכולה לנבוע מחוסר יכולת ריכוז מספקת ולכן יש לבודד את הסביבה למינימום ההיסחים האפשרי. כמו כן, היא יכולה לנבוע מחוסר תפיסה של כללי כתיבה נכונים, לדוגמה “רוש” ולא “ראש”, ובמקרה זה יש לתרגל בעזרת אסטרטגיות למידה הרבה פעמים באופנים שונים, לכתוב כל מילה לפי חוקי הדקדוק. ישנם עוד אופנים בהן הדיסגרפיה יכולה לבוא לידי ביטוי, כמו שישנן דרכי התמודדות נוספות עימה.

דיסקלקוליה : סוג מסוים של דיסלקציה שמפריע לאדם ללמוד או להביא לידי ביטוי ידע מתמטי. דיסקלקוליה מאובחנת בעיקר בילדים אשר מצטבר אצלם פער לימודי של שנתיים לפחות במקצוע המתמטיקה בהשוואה לבני גילם. חשוב להדגיש שפער זה לא נגרם עקב מנת משכל נמוכה, הפרעות קשב וריכוז או פגמים במערכת החושים. עוד חשוב להבדיל בין דיסקלקוליה ל”אקלקוליה”, שהיא צורה מאוד קיצונית של הפרעה מתמטית שנובעת מפגיעה מוחית חריפה באזורים במוח שאחראיים על ידע מתמטי, ובה כמעט ולא ניתן לטפל. התסמינים בדיסקלקוליה יכולים לבוא לידי ביטוי בין השאר בבלבול בין פעולות החשבון השונות, קושי בזכירת מספרים והסדר ביניהם, קושי בהבנת ייצוג ציר המספרים, קושי בחישוב בעל פה ועוד. ישנן דרכי התמודדות מגוונות עם דיסקלקוליה, אולם חשוב מאוד לתרגל הרבה בכתב, ופחות בעל פה, להשתמש בדימיון של הילד ולשכתב אותו על הנייר, פיזית, לא להחסיר שום מפגש, ללמוד להתארגן כמו שצריך לכל משימה, להבין לעומק כל תרגיל במתמטיקה ועוד. הכי חשוב זה  להתמיד בתרגול.

לסיכום, חשוב להבין כי המקור לדיסלקציה טרם התברר לחלוטין וישנו מחקר מדעי רב בנושא המנסה להבהיר ביתר שאת את מקור הלקויות. יחד עם זאת דרכי טיפול לא חסר והטובות שבהן מתמקדות באימון קוגניטיבי. באופן כללי ברור כי בילדים ובמבוגרים הסובלים מדיסלקציה, ישנם אזורים במוח שלא מתפקדים כראוי או מתפקדים ברמה נמוכה יותר ולכן, חשוב מאוד להפעיל ולאמן אזורים אלה ולמצוא דרכים אלטרנטיביות להתמודדות שפתית של הסובל מלקות בעזרת אסטרטגיות הלמידה. בכך יוכל האדם להתמודד עם למידה שפתית גם אם הינו סובל מדיסלקציה. חשוב גם לזכור כי מוטיבציה והערך המספרי של כמות ההצלחות יכולות להיות גורם משפיע עבור הסובל מדיסלקציה להצליח בלימודיו ובחייו.