הוראה מתקנת

 

כינור שמימי של רגשות

 

אנשים עם אוטיזם תועדו בכתבים כבעלי התנהגות שונה מהכלל כבר מהמאה ה 18, אך הרפואה דאז לא הבדילה אותם מתסמונות אחרות, כמו פיגור שכלי למשל. המושג “אוטיזם” נחקק כתוצאה מעבודתו של אויגן בלוילר, פסיכיאטר שוויצרי, אשר תיאר חשיבה ופנטזיה שנפרדות מחשיבה הגיונית, זו מחשבה נורמטיבית לדידו, autos ביוונית.

בין התסמינים אצל ילדים ומבוגרים אשר לוקים בתסמונות מהקשת האוטיסטית ניתן למצוא : לקות בתפקוד חברתי, קשיים עד כדי חוסר הבנה אודות החשיבה של האחר, קושי “לשים עצמו בנעליו של האחר”, חוסר רגישות ואי שקילת מילים בשיח החברתי, לקויות בשפה, שימוש מועט במבני שפה מקובלים לצורך תקשורת, שימוש לא נכון בדקדוק שפתי והתפתחות שפתית מאוחרת, לקויות בתקשורת לא שפתית, קשר עין והבעות פנים לא תקינות, “טיקים” וג’סטות לא תואמות סיטואציה, דפוסי התנהגות חזרתיים, טקסים ורוטינות, הפרעות בויסות החושי, נדרש קצת או יותר מדי מאותו הגירוי, ביחס לנורמה, על מנת שהאדם יגיב ועוד.

לימודים

לימודים

לימודים

מקובל לסווג את תבנית הקשת האוטיסטית לחמישה סוגים :

אוטיזם קלאסי : עיכוב התפתחותי או ליקוי בתפקוד חברתי, בתקשורת עם הסביבה ו / או התנהגות חזרתית ותחומי עניין מוגבלים. ילדים שמאובחנים עם אוטיזם בטרם הגיעם לגיל 3 מיועדים לטיפול בתסמונת וחל שיפור ניכר בחייהם ובחיי הסובבים אותם לאורך זמן.

תסמונת אספרגר : סוג של אוטיזם אשר בו אין עיכוב בהתפתחות שפתית ואין פגיעה ביכולות קוגניטיביות. ילדים בעלי תסמונת אספרגר הינם בגדר תפקוד קוגניטיבי תקין ובעלי פוטנציאל אקדמי נורמיטיבי. זהו ביטוי האוטיזם אשר הכי מתקרב לרמה הנורמטיבית.

לקות התפתחותית נרחבת שאיננה משויכת : מופיע לרוב תסמין אחד של אוטיזם קלאסי או אספרגר, אך אין בכך די על מנת לאבחן את האדם כלוקה בתסמונת. לקות זו נמצאת עדיין בתהליך מחקרי מתקדם.

תסמונת רט : מופיעה אצל אנשים בעלי מוטציה במבנה של גן מסוים מאוד. בעת ההיוולדות, הילדים הבנים שורדים לעתים רחוקות את גיל הינקות, ואילו הבנות מתפתחות באופן נורמטיבי עד לתקופה של 6-18 חודשים. לאחר מכן נראים ליקויים תפקודיים בתחומים מסויימים, תחילה המוטורי ואז בדיבור ובחשיבה.

לקות ילדות דיסאינטגרטיבית : ילדים ששנתיים מעת היוולדם מתפתחים באופן נורמטיבי ואז חלה נסיגה שפתית חמורה שמלווה ביתר תסמיני האוטיזם.

הבנה חלקית של סינדרום הקשת האוטיסטית יכולה לתת לנו רקע עם מה יש להתמודד. המחקר באוטיזם הינו תמידי ואינטנסיבי, ובדיוק כאשר נראה כי ממצא מסוים יכול לשפוך אור על התסמונת, מגיע לרוב ממצא אחר שסותר אותו או שנכלל כמקרה יוצא מן הכלל. להבנתנו, יעבור עוד זמן רב עד שנבין לעומק תסמונת זו ועוד יותר זמן שנדע איך להתמודד עימה כראוי.

יחד עם זאת חשוב להבין כי הדרך להצלחה קיימת. ילדים ומבוגרים עם אוטיזם נדרשים לעבוד קשה מאוד על מנת להצליח לתפקד כראוי בעצמם, הן מבחינה קוגניטיבית, הן מבחינה מוטורית, רגשית וחברתית. חייבת להיות להם רשת חברתית תומכת מאוד שתלווה אותם במסע חייהם המורכב. ניתן לראות בטמפל גרנדין, אישה אשר הגשימה את חלומותיו של כל אדם עם אוטיזם, ביטוי של חיים נורמטיביים למדי והישגים אקדמיים יוצאים מן הכלל. נכתבו עליה ספרים, ישנם גם סרטים והצגות.

אם לסכם בקצרה, טמפל הראתה לעולם כי יש לה הבנה, תפיסה וזיכרון חזותיים מאוד מפותחים, ובעוד שהייתה צריכה להשקיע אנרגיה רבה על מנת להבין ולהפנים טקסט כתוב, הצגה פרונטלית של המידע נחקקה בזיכרונה והיא יכלה לעבדו ולהסיק ממנו את מסקנות מחקריה. בנוסף, היא המציאה ובנתה לעצמה מעין מכונה אשר הייתה מרתקת אותה למצב סטטי בו לא יכלה לזוז, אלא רק לשחרר את עצמה ממנה במחשבה צלולה בלבד. מכונה זו הייתה הכלי שלה לוויסות התנהגותי וקוגניטיבי, כלומר בכל פעם שהרגישה מוצפת ו”לא יכולה יותר”, הייתה מכניסה עצמה מיד למכונה, שריתקה אותה ולא היה באפשרותה להשתחרר ממנה אלא רק לאחר שנרגעה. הבנה מטה קוגניטיבית זו מצביעה על יכולות גבוהות מאוד של הלוקים באוטיזם ויכולת מימוש פוטנציאל איכותית.

טמפל גרנדין היא דוקטור לפסיכולוגיה של בעלי חיים בארצות הברית, והיא לוקה באוטיזם.