מחול קשת הצבעים

 

“פיגור שכלי” נחשב למושג שאיננו תקני יותר ועלול לפגוע ברגשות הלוקים בו ובקרוביהם. כיום, בארץ ובעולם, נוטים להתייחס ללקות זו כאל “לקות שכלית” או “מוגבלות שכלית התפתחותית”.

לקות זו מקורה בתפקוד נמוך של המוח, היא מולדת וגוררת אחריה מבנים מוחיים שהתקשורת בינם לבין עצמם או לגוף האדם נמוכה משמעותית מהמצב הנורמטיבי. מצב זה גורר אחריו פגיעה משמעותית ביכולתו של האדם ללמוד או לקיים אורח חיים נורמטיבי ולכן, ילדים ומבוגרים עם לקות שכלית הם בוודאות בעלי מנת משכל, IQ , נמוכה יותר. למעשה, מבחני מנת המשכל הם אלו שקובעים את חומרת הלקות. דרגות הלקות השכלית מחולקות ל 5 סוגים :

תפקוד שכלי גבולי : בעלי מנת משכל הנעה בין 70 – 79. ישנו עיכוב ניכר בהתפתחות שכלית של הילד משאר חבריו הנורמטיביים. יחד עם זאת, לאחר עיכוב זה, הילד רוכש את המיומנות השכלית ובעל יכולת להשתמש בה. בדרך זו, כל שלב התפתחותי נמצא בעיכוב אצל הילד הלוקה ולכן תמיד ההתפתחות השכלית שלו מתאימה לילדים, ולאנשים, אשר יותר צעירים ממנו. אנשים מהלקות הזו יכולים להיות מוקפים בחברה נורמטיבית, אולם נוכחותם מורגשת והם סובלים בדרך כלל מחוסר הבנה חברתי אודות הלקות שלהם.

לימודים

לימודים

לימודים

לקות שכלית קלה : בעלי מנת משכל הנעה בין 55 – 69. האדם כאן זקוק לתמיכה מסוימת בכל תחומי החיים, אך יכול להשתקם וללמוד לבצע פעולות באופן עצמאי. כמובן, שהלימוד שלו ייקח יותר זמן מהלומד הנורמטיבי וייעשה באיטיות יתרה, תוך השקעת אנרגיה מרובה מצד הלוקה.

לקות שכלית בינונית : בעלי מנת משכל הנעה בין 40 – 54. האדם כאן זקוק לתמיכה מוחלטת בתחומי חיים מסויימים אך באחרים יכול לבצע פעולות בעלות אופי מוגבל. עם אימון יומיומי הוא יכול ללמוד לבצע פעולות אשר לא ידע לפני כן, בעיקר בעזרת חיקוי.

לקות שכלית קשה : בעלי מנת משכל הנעה בין 30 – 39. האדם זקוק לתמיכה מוחלטת בתחומי חיים מסויימים, כמו האכלה או רחצה, וייתכן כי יוכל לבצע פעולות אחרות, אך חייב להיות אדם אחר שמשגיח על פעולותיו.

לקות שכלית עמוקה : בעלי מנת משכל הנעה בין 0 – 29. האדם הוא במצב סיעודי וזקוק לתמיכה מוחלטת בכל תחומי החיים. ילדים עם לקות זו ניתן למצוא כמרותקים למיטתם או לכיסא גלגלים, לא מתקשרים כלל ולא מבצעים כמעט כל סוג של פעולה, ייתכן כי מקבלים מזון באינפוזיה.

אנשים בעלי לקות שכלית נמצאים תמיד בסיכון גבוה יותר לפתח גם לקויות נפשיות. החל ממצב מוטורי ירוד, הבנת מצבים מעוכבת, התפתחות אינטלקטואלית מוגבלת וכלה בהתייחסות חברתית לא תקינה, ובכך גוררים אנשים אלו למצב נפשי ירוד שבעקבותיו עלולים לבוא סמפטומי התנהגות נוספים אשר יקשו עוד יותר על האדם הלוקה בלקות שכלית.

בשנים האחרונות השתנתה המדיניות להתייחסות לאנשים עם לקות שכלית בעולם המערבי ונעשים מאמצים כבירים, בדרך כלל, על מנת לפתח כמה שיותר את יכולותיהם, בעיקר בתחום הקוגניטיבי, כדי לנסות לשלב אותם בחברה עד כמה שניתן. מחקרים מראים, וכך גם ההגיון, שאדם בעל לקות שכלית, שמצליח להתנהל עצמאית עד כמה שניתן, מפתח שביעות רצון מעצמו, מהסובבים אותו, מהמוסד השיקומי, מהמדינה ומהחברה האנושית בכלל. אדם זה יפתח מוטיבציה להשתפר בכל תחומי החיים ויהיה בעל סיכוי טוב יותר להשתלב בחברה.