המפתח לדלת הסקרנות

 

מעניין להסתכל אחורה לעבר ההיסטוריה הכללית ולראות איך החיים השתנו. מקובל לומר “החזק שורד” ולייחס זאת לתורת האבולוציה על פי צ’ארלס דרווין ואחרים אולם, אין האימרה נכונה לגמרי. במקום בעולם בו דרוש כוח על מנת להתגבר על קשיי הטבע ויצורים אחרים, האורגניזם אשר פיתח יכולות פיזיות אפקטיביות הכי מהר, הוא זה ששרד, אך מה אם אילוצי המקום לא דורשים דווקא כוח פיזי, אלא שכלי למשל ? במקום כזה לאו דווקא החזק הוא זה שישרוד, אלא החכם. לכן, חוקרים בביולוגיה אבולוציונית מבקשים להדגיש כי המסתגל לתנאי הטבע הכי מהר והכי טוב, הוא זה שיפתח תכונות, פיזיות ומנטאליות, אשר ישאירו אותו ואת צאצאיו במקום ההוא זמן מה נוסף. הדינוזאורים היו בעלי כוח פיזי כביר, אך דווקא לטאות ויתושים הם אלה ששרדו, וזאת מכיוון שהאבולוציה שינתה את מבנה גופם בצורה כזו שיסתגל לשינויים בכוכב שלנו.

בבואנו לדבר על בני האדם נדגיש כי מעבר לכל ספק ישנו שינוי איכותי בחייהם של בני האדם מזה של בעלי החיים, זו אקסיומה, הנחה שאין צורך להוכיחה, היא נראית לעין כל. אמנם אנו רחוקים רק כ 3 אחוזים במבנה הגנום שלנו מזה של סוג מסוים של קופים, אולם בטבע יש בעלי חיים שונים שכמעט זהים בגנום שלהם ואין הם התרחקו כל כך באיכות חייהם ולכן יש לתהות מדוע התפתחנו כך, מעבר לכל דימיון. סברה אחת אומרת שיש שינויים אבולוציוניים שהיו קריטיים להתפתחות שהובילה אותנו לכאן, למשל התפתחות האגודל. אגודל היא אצבע חשובה לאין ערוך בהתפתחות שלנו שבעזרתה אנו יכולים להחזיק בצורה מיוחדת חפצים ובלעדיה היה מאוד קשה לנו לעשות פעולות שהיו קרדינליות להתפתחותנו, למשל להבעיר אש. ישנן תיאוריות רדיקליות יותר אודות התפתחותנו בצורה כזו ולפי אחת מהן, בני האדם “הובאו” לפלנטה הזו על ידי גורם חוץ פלנטרי, אשר ליווה אותנו עד הלום, כלומר אנחנו לא באמת שייכים לכדור הארץ ושונים איכותית מכל החי שכאן. איזכורה של חשיבה זו היא חשובה וגם ציון העובדה שפה נפסיק להתעסק בסוג זה של חשיבה.

לימודים

לימודים

לימודים

אם נבחן בזכוכית מגדלת את ההתפתחות האנושית, והתפתחות של החי בכלל, נבחין כי שני תהליכים דומיננטים היו אחראיים להתפתחותנו בצורה כזו :

הישרדות : חשוב להבין שאם האדם לא היה מתגבר על הקשיים שמציב לו הטבע, הוא היה פשוט נכחד. למען האמת שכמו שאנו התפתחנו עד היום, אנחנו בעצם שריד של סוג אחד של האדם הקדמון שהתהלך על פני הכוכב והיו עוד כמה “סוגי בני אדם”. הסברה המובנת מאליה אומרת כי האב הקדמון שלנו שרד מכיוון שיכל להשתנות בהתאם לצורכי המציאות, כלומר היה הכי חזק כשצריך, היה ערמומי וחכם כשצריך והשתמש הכי נכון בחומרי הטבע שהיו לרשותו, בעוד שכל שאר סוגי האנשים לא שרדו מפאת הנ”ל.

סקרנות : תכונה זו היא מולדת ודוחפת אותנו כל עת לעבר הבלתי נודע, תוך שיטות של ניסוי ותהייה, יש האומרים “ניסוי וטעייה”. אם נסתכל בתינוק, נבחין שבהרבה מפעולותיו הוא כל הזמן מנסה לעשות פעולות שאין הוא יודע מה תהיינה תוצאותיהן, שיכולות להיות חמורות מאוד. ילד אף יכול לנסות להכניס יד לאש על מנת לספק את סקרנותו מהפעולה ומהאש עצמה, והוא יעשה זאת לא מדחף ההישרדות, אלא מאינסטינקט הסקרנות. לכן, אין להמעיט בערכו של אינסטינקט זה, נהפוך הוא, הוא גורם קרדינלי בהתפתחות האנושית.

למעשה, הסקרנות היא אינסטינקט מולד של בני האדם שבלעדיו לא היינו מגיעים עד הלום ולכן, היא מרכיב שאין לזלזל בו, ואם אנו רוצים שתלמידינו ילמדו הרבה והיטב, מאוד חשוב לפתח בהם סקרנות. חשוב שנבין, הילד ילמד אך ורק אם הוא ירצה בכך, היות וקשה לו עדיין לראות כי הלמידה היא כלי הישרדותי חשוב עבורו בעתיד, נשארנו עם סקרנות, הילד ילמד רק אם הוא יסתקרן. מכאן שתפקידו של מורה טוב הוא לסקרן את הילד ולהתחיל תהליך שהילד ירצה להמשיך. אין זה מתפקידנו לומר כיצד לסקרן את הילד, העניין חייב לבוא מפרי ידיעותיו של המורה בתחום הדעת שאותו הוא מלמד. חשוב להדגיש שבכל תחום דעת, ללא יוצא מן הכלל, יש מקום רב לסקרנות וניתן לעניין את התלמידים בצורה גדולה מאוד והכל תלוי ביכולתו ובידיעותיו של המורה במקצוע שלו.