ארכיטיפיות מדויקת בפרדיגמת השעון
מהי מטה קוגניציה ? חיבור של “מטה” למושגים רבים מנסה לכוון אותנו לרמה אחת מעבר לאותו מושג, כלומר מעין מודעות עצמית אודות אותו המושג. כאן יש חיבור של “מטה” ל”קוגניציה”, ולכן אם קוגניציה היא הכרה או הבנה, הרי “מטה קוגניציה” מתייחס ליכולת של האחד להבין מה הוא מכיר או מה הוא מבין ויודע, כלומר לא רק לדעת ש 1+1=2 , אלא גם לדעת שאני יודע את זה, הערכה ממבט מעוף הציפור אודות ידיעותיי וניסיוני.
ננסה להבין לרגע איך אנחנו לומדים. מחקר מדעי מקיף את כל הקשור בלמידה, החל מתהליכי הכרה, הפנמה, ניסוי ולבסוף למידה, אולם הבה ננסה לפשט את כל הנ”ל להבנה פשוטה ובסיסית ביותר. ניקח, למשל, אחת מההתנהגויות הבסיסיות שלנו, הליכה. כאשר תינוק נולד, עוברים חודשים רבים עד שהוא פוסע את צעדיו הראשונים. תחילה הוא זוחל, לאחר מכן הוא מנסה להתייצב על רגליו, כעבור זמן מה הוא עושה צעדים ראשונים תוך היעזרות בחפצי עזר, שולחן למשל, ולבסוף הוא מרגיש מספיק בטוח ביכולתו ללכת. בלמידה זו, בתחילה הילד משקיע הרבה מאמצים פיזיים ומנטאליים בניסיונותיו ללכת, הוא מבין שקודם יש להתייצב, אחר כך לשים רגל אחת מלפנים ואז להזיז את הרגל האחורית. עם הזמן, הילד מתרגל רבות יכולת זו ומשקיע בה פחות ופחות אנרגיה, בעיקר מנטאלית. דפוס היכולת נחקק היטב במוחו והופך לאוטומטי, כך שיוכל להקדיש אנרגיה מנטאלית לפעולות אחרות שברצונו ללמוד. הילד לא רק יודע איך ללכת, הוא גם מבין שהוא יודע ללכת, איך הפעולה נעשית בדיוק, את שלביה ואת תוצאותיה.
 לימודים |
 לימודים |
לימודיםהבנה זו של הילד לא תסולא בפז. זו הבנה מסדר גבוה, שמקנה לא רק את הידיעה שרכשנו ידע, אלא הידיעה שאנו יודעים איך להתנסות בו וליישם אותו, תחילה בפעולה ספציפית אחת ולאחר מכן, כמעט בכל התנסות בחיים. ניקח את הילד הזה, שגדל בינתיים, בהגיעו ערב מבחן בגרות במתמטיקה של 5 יחידות. אם הילד למד כל השנה, הכין שיעורי בית, פתר מספר רב של תרגילים במתכונת הבחינה ואף התנסה “בכאילו” בבחינה עצמה משנים קודמות, הרי נחקק בידיעתו שאינו רק יודע את החומר לבחינה, אלא גם הוא יודע שעשה כל מה שאפשר על מנת להצליח בבחינה, נבחן בבחינות קודמות והצליח בהן. סיכויי ההצלחה של ילד זה גבוהים לעין ערוך מילד אחר שלא נקט את הפעולות האלה.
חקירת תחום המטה קוגניציה תפסה תאוצה החל משנת 1979. בשנה זו הגדיר ג’ון פלאבל מטה קוגניציה כידע של האדם אודות תהליכי החשיבה שלו ותוצריהם. מההגדרה חשוב להבין שיש תהליכי חשיבה רבים, שמופיעים באנשים שונים, בסיטואציות מגוונות, והחידוש כאן הוא אודות הכרתו של האדם הספציפי את תהליכי החשיבה וההבנה שאפקטיביים לגביו, כלומר איך הוא לומד טוב יותר, מפנים מהר יותר ויודע ליישם את הידע בצורה הטובה ביותר. כאן האדם מכיר את עצמו ואת יכולותיו שלו. פלאבל התייחס ל 3 גורמים של מטה קוגניציה בהקשר של מטלה מסויימת :
חומר הלמידה : התלמיד יודע את החומר הנלמד, הוא למד אותו ותרגל אותו.
ידיעה : התלמיד מודע לכך שיש אסטרטגיות למידה שבעזרתן הוא לומד טוב יותר את החומר. הוא גם יודע שיש אסטרטגיות שאינן יעילות עבורו ויכול לבחור את אלו המתאימות לו.
שימוש : התלמיד יודע להשתמש במיומנויות למידה שבחר עבורו ואף התנסה בהן בהצלחה.
בעת שהתלמיד עומד בפני מטרה מסויימת, כמו למשל להצליח במבחן בגרות, עליו להבין בצורה מטה קוגניטיבית מספר נקודות. הוא צריך לדעת מה המטרה, ואם המטרה היא זו שהזכרנו אזי אם ניעזר בתרשים הראשוני של פלאבל נוכל להסיק כי :
1. על הילד לדעת היטב את החומר לבחינה, לשנן אותו, לתרגל אותו ולהיבחן עליו בטרם מבחן הבגרות.
2. על הילד להכיר את אופני הלמידה שיש, כלומר הוא יכול “למרקר” את הקטעים החשובים בחומר הלימוד, הוא יכול לסכם בנקודות את תמצית החומר או שהוא יכול לזכור אותו באמצעות איחסון החומר בראשו. הילד צריך להכיר כי יש מגוון שיטות ללמוד את החומר. כל מיומנות היא ראויה, אך האם היא הנכונה לילד הספציפי הזה ?
3. הילד מכיר בהתנסויות שלו עם כל מיומנויות הלמידה ויודע כי בחלק מהן הוא מתורגל להשתמש היטב והתוצאות היו בהתאם, בעוד שבחלק אחר טרם התנסה או שההתנסות שלו לא הייתה טובה. הילד יודע להבין את המטרה שלשמה הוא לומד, מבחן בגרות לעניין זה, ולעמוד בכל חלק מהאתגר בנפרד.
למידה מטה קוגניטיבית היא התבנית הקיימת בבסיס כל תהליך הלמידה של האדם ויישומה בא לידי ביטוי באופן נרחב בהוראה פרטית.