הוראה מתקנת

לינאריות טבעית במבנים תחביריים

בראשית חייו מתבטאת התנהגות האדם בחוויית האינסטינקטים המולדים שלו, כמו נשימה ואכילה, אך לימוד שפה איננו אינסטינקט ודורש השקעת זמן ואנרגיה מצד התלמיד. מחקרים מדעיים רבים תומכים בהשערה כי אינטראקציה בינאישית היא צורך קיומי של האדם, אולם משחר ההיסטוריה האדם למד לתקשר עם חבריו לאו דווקא בעזרת שפה מובנית אלא בעזרת מחוות התנהגותיות, כתבי חרטומים והירוגליפים, ורק לאחר מכן ניתן להבחין בהתפתחות איטית של השפות על פני הגלובוס, כל תרבות והמאפיינים הלינגוויסטיים היחודיים לה. בנוסף, התפתחות כתיבה וקריאה החלה את דרכה המתועדת בהיסטוריה באמצע האלף השני לפני הספירה באיזורים לאורך חופי הים התיכון, בעיקר בביבלוס ובפיניקיה כולה. עם זאת, ישנם חוקרים המשייכים את אופן פיתוח הכתיב לתרבויות השומרית, המצרית או הסינית, כ 3000 שנה לפני הספירה.

אם כך, לאורך הציר ההיסטוריוגרפי כל תרבות נוהגת לחנך את הילדים שנולדים לתוכה על פי דרכיה ובקונטקסט ישיר ללמד אותם את השפה בה משתמשים בתרבות זו. בעבר ועד היום, לאחר התפלגות העולם למדינות ובעיקר למדינות רב תרבותיות ורב לאומיות, ילדים החלו ללמוד לפחות שפה דומיננטית אחת וייתכן מאוד שיש צורך שילמדו מספר שפות באופן סימולטני, כמו בבלגיה או בשוויץ למשל. כמו כן, עם התפתחות בתי הספר הממלכתיים והממוסדים החלה גם ההבנה אצל המורים והחוקרים כי ילדים לומדים את השפה בקצב שונה אחד מהשני, קצב אשר תלוי בפרמטרים רבים, החל באלו המולדים ובהמשך גם במאפיינים סביבתיים שמשפיעים על איכות ואופי הלימוד. נראה כי ישנם תלמידים שלימוד השפה הפך לאתגר רציני מאוד עבורם ובמקביל לכך התחיל להתפתח מחקר מדעי דידקטי שמכיל מתודות אפקטיביות ללימוד השפה עבור ילדים מתקשים אלו, הנקרא על פי רוב הוראה מתקנת בשפה.

לימודים

לימודים

לימודים

שיטות להוראה מתקנת בלשון הינן רבות, כאשר ההיבט הקרדינלי ביותר עבור התלמיד הוא התאמה נכונה של שיטת לימוד סובייקטיבית עבורו. הוראה מתקנת בלשון הינה בבחינת תבנית אשר בראשיתה המורה מסגלת הבנה לגבי אופי קשייו של התלמיד ולאחר מכן מתאימה עבורו מודל תיאורטי אקלקטי ללימוד הוראה מתקנת שעל פי רוב מורכב ממאפייניהן הייחודיים של מספר שיטות. עם הזמן, בקצב הספיציפי המותאם לתלמיד עצמו, הילד לומד את חוקיות הדיבור, הקריאה והכתיבה המדויקים בלשון ואחרי השלמה של הסדרה הדידקטית הבסיסית, על המורה לחזור ולפקח בנקודות זמן קונסיסטנטיות, שהילד אכן מתרגל את השפה וחווה הצלחה ותהליך של שיפור הציונים.

בנוסף, מסגרת לימוד ההוראה המתקנת בלשון הינה תלויה בקצב הלמידה של התלמיד, אולם בטרם תחילת תהליך הלימוד עצמו יש להסיק כי התלמיד לא חווה קשיים סנסוריים מיוחדים כלומר שראייתו, שמיעתו ושאר חושיו תקינים, שהרי אם ישנה לקות פיזיולוגית, שיטות של הוראה מתקנת בלשון לא יגרמו לשום שינוי חיובי אצל התלמיד בטרם הייתה התייחסות מתאימה לקשיים הסנסוריים והפסיכומוטוריים שלו.

מחקרים מדעיים רבים להוראה מתקנת בלשון מדגישים אף שיטות לימוד שונות הכוללות פרספקטיבה רב היבטית. למשל, משחקי טריוויה מפתחים אוצר מילים וידע כללי, ויחד עם זאת הם גם מחדדים את הקליטה הויזואלית או האודיטורית, מרחיבים את העולם הפנימי של התלמיד ובהמשך גם עוזרים להעלאת הדימוי העצמי שלו. משחקי תשבץ לדוגמה יטיבו עם הקליטה הפונולוגית של התלמיד, ישפרו במידה רבה קואורדינציית עין יד ובעזרת תרגול רב יכולים לחולל פלאים ביכולת הכתיבה והבנת הנקרא של התלמיד.

כאמור, טכניקות רבות קיימות להוראה מתקנת בלשון ועל המורה הפרטית להתאים באופן מדויק לתלמיד את הפרדיגמה היעילה והנכונה ביותר עבורו, אך למעשה, בבסיסן כל האופרציות מעודדות תרגול לינגוויסטי אישי של התלמיד. במילים אחרות, ככל שהילד יתרגל יותר דיבור, קריאה וכתיבה, ומגיל צעיר ככל האפשר, הוא בעצם ילמד הוראה מתקנת בלשון, ויחווה תהליך של שיפור הציונים בבית הספר היסודי, בחטיבה ובתיכון.