הוראה מתקנת בבית התלמיד

 

הביטוי “הוראה מתקנת” מייצג מושג שהוזכר לראשונה בספרה של מרים גיליס קרליבך הנקרא גם הוא בשם “הוראה מתקנת”, אשר ראה אור ב 1978. בהיותה במסלול הפרופסורה לחינוך ולסוציולוגיה, הבינה מרים כי נושא הקניית ההשכלה לתלמידים הינו בעל ערך עליון במובנים שונים ומחקרים רבים בתחום מגיעים אף הם לכדי מסקנה זו.

הנחת היסוד בחברה המערבית המודרנית היא שיש להעניק שוויון הזדמנויות לתלמידים במערכת החינוך הממלכתית. יחד עם זאת, נראה שהן התורשה ובעיקר הסביבה בה גדלו התלמידים מסבירים את השוני הרב ביניהם, וזאת בעודם מתקבצים בעשרותיהם לכדי כיתת לימוד. מהמחקרים עולה כי כל תלמיד חווה את למידת הנושאים הכיתתיים באופן שונה, מבין אחרת, מאחסן, מנתח ושולף את המידע שקולט בחושיו בצורה הנבדלת מחבריו לכיתה. במידה והתלמיד מצליח להתמיד בתהליך הלמידה כראוי, גם אם באופן קצת שונה מחבריו לספסל הלימודים, מערכת החינוך מקטלגת אותו בתחום הלמידה הנורמטיבי והוא מתבקש להמשיך ללמוד כרגיל אולם, ריבוי המקרים בהם ילדים חווים קשיי למידה משמעותיים הביא את המדענים מתחום החינוך לחקור ולפתח שיטות למידה מיוחדות, אשר מאוגדים תחת הכותרת “הוראה מתקנת”.

לימודים

לימודים

לימודים

ברמת העיקרון, שיטות הלימוד בהוראה מתקנת באות לתקן הרגלי למידה לא יעילים של התלמיד ולהחליפם באלו אשר יעזרו לו ללמוד היטב, בדגש רב על התאמתם לתפיסתו הסובייקטיבית של התלמיד. בתחילת התהליך, מורה להוראה מתקנת תבנה הערכה ראשונית של יכולותיו הנתונות של התלמיד אותו היא מלמדת בנפרד מחבריו לכיתה ורצוי אף שהתהליך יתקיים בסביבה בה התלמיד מרגיש בטוח או מוגן, למשל בביתו. יהיו ברשותה כלי תצפית והערכה ובסופו של תהליך זה צריך להיווצר רקע אודות הקשיים המיוחדים שהתלמיד חווה. בשלב שני, המורה להוראה מתקנת תבנה לתלמיד תוכנית דידקטית אישית, אשר תתמקד ביכולות המפותחות של התלמיד. יכולות אלו יעזרו לתלמיד לפתח טכניקות לימודיות ייחודיות שבעזרתן הוא יצלח תהליך למידה של כל חומר שיהיה עליו להפנים. לאחר מכן, יוכלו הן המורה והן התלמיד להתפנות לחזק את התחומים החלשים יותר של התלמיד ולנסות לפתח גם יכולות שהתקשה ביישומן בטרם תחילת תהליך ההוראה המתקנת. בהמשך, בהתאם ללוח זמנים המותאם בעיקר לצרכי התלמיד, תבקש המורה להוראה מתקנת לבצע הערכה תקופתית של אופני הלמידה של התלמיד ובכך, מפעם לפעם תשוב ותעקוב אחר ההתמודדויות שלו, הישגיו והצלחותיו.

תהליך ההוראה המתקנת מתמקד אומנם ביכולות הדידקטיות של התלמיד ויחד איתן, עליו לשאת גם מאפיינים פסיכולוגיים. קשיים שהילד חווה בלימודיו עלולים להוביל לתוצאות לא רצויות שתתבטאנה בירידה בהערכה העצמית של התלמיד, בקשרים החברתיים שלו ובמובנים שונים אחרים. לפיכך, מורה להוראה מתקנת תבקש לפתח אצל התלמיד, עם הזמן, מטה קוגניציה עצמית, בה יראה התלמיד כי לא רק שהוא יודע את החומר הלימודי וכיצד ללמוד אותו, אלא שעניין זה הופך אותו לבעל מסוגלות אקדמית גבוהה בכל תחום אותו הוא מבקש להבין. הבנה זו תיצור בתלמיד הערכה עצמית גבוהה אשר תסייע לשיפור יכולות במגוון תפקודים, בין השאר גם תפקודים חברתיים.

היות ולימוד הוראה מתקנת מתמקד פרטנית בתלמיד ספציפי, מורה להוראה מתקנת תשאף לאבחן את יכולותיו של התלמיד בצורה המדויקת ביותר, בכדי להתאים לו תוכנית לימודית אופטימלית עבורו. על מנת לעשות כן, המורה צריכה שיהיו ברשותה את כל הכלים להסתכלות ולניתוח אופני הלמידה של התלמיד, ביניהם גם אלו ההתנהגותיים. מורה מצוינת להוראה מתקנת נעזרת במתודולוגיית הבנת הבעות הפנים של התלמיד תוך כדי תהליך הלמידה איתו, היא שמה לב לאופני התזוזה שלו וכוללת מאפיינים פיזיים ואופרטיביים של התלמיד בבואה להתאים עבורו תוכנית לימודים אישית. לכן, תהליך ההוראה המתקנת יכול לבוא לידי ביטוי אך ורק בנוכחות פיזית של המורה והתלמיד, אשר חולקים אותו מרחב קיומי ולומדים לפתח יכולות וריאביליות שיגרמו לשיפור הציונים.