דרך האותיות לסימן השאלה

 

כבר מגיל צעיר, באופן אינסטינקטיבי לגמרי, שואלים בני האדם שאלות אודות העולם. באחד המחקרים שאל ילד בן 5 את החוקר את השאלה הבאה : “למה השמש זורחת ?” שאלה נוספת שסיקרנה ילד אחר היא : ” איך הקלטת עושה צלילים ? איפה הפה שלה ?”. שאלות אלה, בסיסיות, תמימות ופשוטות ככל שיהיו, יכולות להכניס אדם מבוגר, משכיל ובעל ניסיון חיים למחשבות פילוסופיות עמוקות.

שאילת שאלות הינה אסטרטגיה בסיסית מאוד לדעת החוקרים והיא אחראית להתקדמות המדעית האנושית מימי יוון העתיקה ועד ימינו. חלק ראשוני במחקר אקדמי, ניסויי ולא ניסויי, הינו להבין תהליך או קשר מסוים בין גורמים. כחלק מניסיון להגיע להבנה זו על החוקר לנסח שאלות שעליהן יענה המחקר שלו. ילדים מנסים להבין את העולם על ידי שאילת שאלות, בכל יום אנו שואלים עשרות שאלות, כל זאת ועוד מסביר את החשיבות של שאילת שאלות, אסטרטגיה המשמשת אותנו להבנת העולם מסביבנו.

לימודים

לימודים

לימודים

בכל מקצוע נתון, עליו נבחנים התלמידים, חשוב לסגל אסטרטגיה זו להבנה מעמיקה של החומר. בהיסטוריה חשוב להבין את מהותן של גזירות אנטיוכוס אפיפנס במאה השנייה לפני הספירה, ויותר חשוב לטענת החוקרים זה להבין מדוע נגזרו גזירות אלה, איך הגיבו משפחת החשמונאים והעם ולמה הגיבו כך. תשובות לשאלות אלה יובילו את התלמיד להבנה מאוד מעמיקה של החומר ומעתה ואילך הוא לא יצטרך לזכור את החומר, אלא ההבנה תשמש אותו הן לבחינה הבאה והן לפיתוח הבנה כללית בחקר תופעות בהיסטוריה ובכל מקצוע אחר.

תרגול אסטרטגיה זו הינו פשוט ביותר, הוא יכול להתבטא בכל תחום דעת וחשוב ביותר להתחיל אותו מגיל צעיר מאוד. כבר בבית ספר היסודי חשוב לתת לתלמידים לשאול שאלות אודות החומר הנלמד ולהעלות השערות שונות לפתרון שאלותיהם. בצורה זו תושרש אסטרטגיה זו ואיתה בסיס החשיבה המדעית, ובכך יווצר מנגנון קליטה וניתוח מאוד שימושי להמשך לימודיהם וחייהם בכלל של התלמידים.