החשיבות של אסטרטגיות למידה
התקדמות הידע האנושי באה לידי ביטוי תמיד בלימוד ופיתוח נושאים חדשים וזו הדרך בה האנושות מתפתחת אבולוציונית. דוגמה טובה יכולה לבוא לידי ביטוי בקידמה הטכנולוגית בה חיים בני האדם, לפחות בעולם המערבי. קידמה זו מתאפשרת בין השאר, בזכות הבנה מעמיקה של אופני השימוש במרכיבים שונים בעולם, כמו מאפייני מתכות, מהות זרימת החשמל, תכונות מאיצי ומעכבי בעירה ועוד. יתרה מכך, נושא הרפואה המודרנית נחשב כגורם ישיר להצלת מיליונים רבים של בני האדם מסביב לגלובוס, תוך מניעת התפשטות מגיפות והסבת אורח חיים בריא ואריכות ימים לרוב האוכלוסיה האנושית. כל אלו יכולות להוות סיבות טובות על מנת להסביר מדוע מדענים מנסים לחדש על הישן בכל תחום אפשרי קיים.
תלמיד אשר לומד נושא חדש יכול לסגל לעצמו מספר תמריצים שיעזרו לו ללמוד אותו. למשל, התלמיד יבין כי לאחר שיסיים את תרגול הלימוד בשיעורי הבית, הוא יוכל לשחק בחוץ עם חבריו. באופן שונה במקצת, התלמיד גם יבקש להימנע מכל סוג של קונפליקט אפשרי עם הוריו או עם מוריו בבית הספר ובכך להשלים את שיעורי הבית וללמוד כראוי. במחקר המדעי יש התייחסות למניעים כדוגמת אלו, אך הם נחשבים למניעים לימודיים ברמה נמוכה. מניעיים דידקטיים ברמה גבוהה באים לידי ביטוי בדמות שאיפות, תקוות וחלומות של התלמיד. לדוגמה, תלמיד אשר חלם תכופות בילדותו להיות אסטרונאוט וסביבתו החינוכית מעודדת אותו להגשים את חלומו, ייתכן מאוד וישאף להתפתח אקדמית בלימודי אווירונאוטיקה וחלל או שיפנה ללמוד תחום קרוב, כמו הנדסה לסוגיה. במקביל לכך, תלמיד אשר חווה קשיים בריאותיים של אלה הקרובים אליו והוא קשור אליהם מבחינה אמוציונאלית, קרוב לוודאי יבקש לשפר את ידיעותיו בתחום הרפואי ולכן ירחיב את השכלתו האקדמית בכיוון לימודי רפואה או בתחום קרוב אליה, כמו מדעי החיים וביולוגיה.
 לימודים |
 לימודים |
לימודיםכאמור, במידה ולתלמיד יש מוטיבציה פנימית אשר מניעה אותו ללמוד ולהעמיק בתחומים חדשים, הוא יוכל למצות את הפוטנציאל האקדמי שלו ובכך להפוך למומחה גדול בתחומו. במילים אחרות, התלמיד מפנים את ה”מה” ועם זאת לא פחות חשוב שהתלמיד יבין גם את ה”איך”. בשנות ה 80 של המאה ה 20 עסק מחקר מדעי רב באיפיון והגדרה של אסטרטגיות הלמידה. באופן כללי, המשותף לעשרות ההגדרות המקובלות במחקר הוא שאסטרטגיות למידה באות להבהיר ללומד את האופן בו הוא ילמד את אשר ברצונו ללמוד, ובפראפרזה מילולית זהו נתיב בחירת מתודות הלימוד האפקטיביות עבורו, ה”איך”. תהליך הלמידה הוא רצוני, מתבצע במודע ומושקעת בו אנרגיה קוגניטיבית, בשונה מאינסטינקט. לפיכך, על התלמיד להתוות עבורו את דרך הלימוד הרלוונטית וזאת תוך כדי ניסוי ותהייה או בעזרת חוויות לימוד והצלחות מעברו הדידקטי. ישנם תלמידים בעלי זיכרון צילומי מפותח אשר ישאפו לקרוא את האינפורמציה הלימודית ובעיקר לארגן אותה בקטגוריות ויזואליות בזיכרונם. תלמידים אחרים, אשר החוש האודיטורי מפותח בהם, יבקשו לשוחח בקול על התוכן הלימודי, מה שיגרור לעתים למידה עם מורה פרטית. כמו כן, ישנם אף תלמידים שטכניקות הלימוד שלהם מפותחות בכיוון של תמצות הנושא הלימודי, הוצאת העיקר מהתפל, סימון טקסטים חשובים, מיספור לפי חשיבות או כרונולוגיה ועוד. באופן כללי, על התלמיד להגיע למודעות אודות וריאציית הלימוד המתאימה לו ביותר.
בנוסף, יש להזכיר את נושא המטה קוגניציה. רבות הן הפעמים בהן התלמיד לומד נושא מסוים לעומק, משקיע בכך זמן ומשאבים רבים אולם עדיין חש חוסר ביטחון עצמי בתחום זה וייתכן גם שבעת סיטואציית ההערכה שלו אודות הלימוד הוא לא יוכל להביע כהלכה את אשר למד, כלומר יקבל “בלק אאוט” במבחן. המחקר המדעי מציע כי אחת הסיבות האפשריות לתופעה זו היא חוסר הערכה עצמית מבחינה לימודית, כלומר התלמיד אולי למד את הנושא היטב, אך הוא לא מודע לכך ומבחינתו הוא עדיין לא יודע את מה שלמד ולכן ניכרת בו תחושת חוסר הביטחון העצמי. מכאן, שמוטלת על אנשי מקצוע בתחום החינוך המשימה לעזור לתלמיד להפנים את הידיעה שהוא למד בתבנית אופטימלית, לעודד אותו להביע את ידיעותיו באופן מדויק ובפרספקטיבה גלובאלית, להצטיין בתהליך הלמידה הסובייקטיבי בכל תחום ובכך יתפתח אצל הילד מודל אידיוסינקרטי של דימוי עצמי חיובי בקונטקסט הרלוונטי של שיפור הציונים.