אסטרטגיות למידה

התפתחות היצירתיות האסוציאטיבית

משחר ההיסטוריה אחת האינדיקציות של הקיום בטבע ניכרת בתנועה לכן, אם אורגניזם מסוים זז באופן דיפרנציאלי ייתכנו בו חיים. למעשה, הפרדיגמה המוטורית והויטאליות יוצרות תמורות ועם הזמן אלו משנות את פני המציאות האנושית. המודיפיקציות האוניברסליות בעיקר במהלך מאות השנים האחרונות הביאו להאצת תהליך הגלובליזציה במגוון תחומים. דוגמה לכך ניתן לראות בתחום הארגוני שתאגידים בינלאומיים אשר פעילותם נמצאת על פני מספר יבשות, מורכבים מאנשים ממדינות שונות המתקשרים ביניהם ומגשימים את המערך הדינאמי בקורלציה מעוררת השראה. כמו כן, בתחום התיירותי ניתן להבחין בכמויות רבות של אנשים אשר מטיילים בעולם, תוך יצירת אינטראקציות ותקשורות הרמוניות במקומות מגוונים. יתרה מכך, בתחום המדיני קשה להעלות על הדעת הצלחה של בניית קשרים דיפלומטיים ללא העברת מסרים לינגוויסטיים באופן שבו כל הצדדים מצליחים להבין אחד את השני. לפיכך, תופעות של יחסי גומלין בהיבט הפלורליסטי לעתים קרובות קיימות באינטגרציה עם לימודי תקשורת ושפה בילטרליים.

בסריקה היסטוריוגרפית של תלמידים הלומדים שפות, ניתן להבחין בדמויות שנראה כי ניחנו בכישרון מיוחד ללימוד שפות, כך שתהליכי קליטה, הפנמה ואופני השימוש בשפה מסוימת מתבצעים אצלן מהר יותר מאחרים. אם ישנו צדק בכך הרי שהגענו למבוי סתום וכישרון מולד קובע את מהירות ואיכות הפנמת השפה וקונספט זה אינו ניתן לשינוי. יחד עם זאת, ייתכן שגם אם קיים כישרון מולד ללימוד שפתי הרי שבנוסף קיימות טכניקות ייחודיות להסתגלות לימודית לכל תבנית לינגוויסטית ואפשר בהחלט לבחון זאת.

לימודים

לימודים

לימודים

חשוב להבין שהשימוש בשפה על ידי בני האדם נובע מצורך קיומי וטרמינולוגיה של שפה מסויימת נוצרת על מנת לבטא מסגרות מציאותיות בפועל, אותן חוו דוברי השפה המקוריים. לדוגמה, בעברית למילה “שמיים” יש עשרות מילים נרדפות כמו : רקיע, שחקים, מרומים, אל על, האופק העליון ועוד, והיא מוזכרת במאות מקומות בתנ”ך בוריאציות שונות. מציאות מילולית זו נוצרה מפני שליהדות יש יחסי גומלין ארוכי שנים עם המושג הפיזי “שמיים” כמו גם עם הפירושים המטאפוריים שלו. כמו כן, בני דת אחרים בימי התנ”ך אף קראו לאלוהי היהודים “אלוהי השמיים” ותצורת התפילה של היהודים התבטאה בהושטה אורכית של כפות ידיהם כלפי מעלה ונטיית ראשם אל השמיים. לפיכך, אין זה במקרה שהשפה העברית עשירה בהתייחסותה למושג אחד ושפה אחרת מדגישה ביטוי אחר, תופעה זו נובעת על פי רוב מאינטרפרטציה תרבותית והיסטורית.

במקביל לכך, ספרות מקצועית ללימודי שפות מציעה מספר אסטרטגיות למידה בעת הפנמת היבטיה של כל שפה ואחת מהן היא השיטה האסוציאטיבית. מפתחי תבנית דידקטית זו סברו כי אין זה אפקטיבי להפנים אוצר מילים של שפה מסוימת ללא התייחסות להיבטים האסוציאטיביים, על כל גווניהם, שהמילים הספציפיות של השפה הנלמדת מעלות בתלמיד. למשל, Blue בשפה האנגלית היא מילה שנשמעת כמו הצליל שהדג כביכול מוציא מפיו, בים הכחול, Density בצרפתית הוא ביטוי שיכול להישמע כמו Dance City , והוא מעלה אסוציאציה של מסגרת מוזיקלית צפופה, וזהו בדיוק פירוש המילה, צפיפות. למעשה, המתודה האסוציאטיבית מקובלת בתחום הלינגוויסטי והיא נוחלת הצלחות בהקשר של לימוד מגוון שפות : אנגלית, צרפתית, ספרדית, איטלקית, רוסית, גרמנית, יפנית, הודית, קוריאנית וסינית. אנשים רבים בעולם שלמדו שפות חדשות תוך כדי השימוש בשיטה זו, יכולים כעת לתקשר עם חבריהם ממדינות אחרות ולבנות קשרים תכליתיים עבורם.

כמו כן, נקודה חשובה שיש להבין היא שבעוד שלשפה ולתרבות יש ביטויים שחולקים אותם אנשים רבים, אוטוביוגרפיה אינדיבידואלית היא זו שיוצרת את ההשלכות האסוציאטיביות. לפיכך, לימודי שפה בצורה אסוציאטיבית מניבות תוצאות מצוינות בעיקר כשהתלמיד לומד עם מורה מקצועית לשפה הספציפית באופן פרטי. קשה לדמיין אדם שלומד בקבוצה של אנשים וכל אחד מעלה אסוציאציה סובייקטיבית לגבי מילה חדשה שברצון כולם ללמוד, ויחד עם זאת כשהתלמיד והמורה הפרטית מתרגלים אוצר מילים של שפה נלמדת, האסוציאציה היחידה של התלמיד היא זו שיוצרת את הקישור הקוגניטיבי בזיכרון לגבי המילה שברצונם ללמוד, ובכך תהליך הלימוד של שפה חדשה אצל ילדים וגם אצל מבוגרים הופך לאפקטיבי, איכותי ומוביל להצלחה.